0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Withania somnifera

Withania somnifera

שם עברי: וויתניה משכרת | אשוגנדה

שם עממי: Ashwagandha

הצמח, ממשפחת הסולניים, נפוץ במזרח התיכון ובחלקים הסאב-טרופיים של הודו. הוא נחשב לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית (איורוודה), ומכונה גם "הג'ינסנג ההודי". למרות תפוצתו הרחבה בישראל אין תיעוד לשימוש רפואי בשורשיו ברפואה המסורתית של האזור, אלא רק אזכור לשימוש חיצוני בעליו. השימוש הרפואי נעשה בשניים מחלקי הצמח: שורש הוויטניה משמש כאדפטוגן וכמאתן מן המעלה הראשונה. ייחודו בכך שהוא ניחן גם בהשפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית. רמז לכך ניתן לקבל גם משמו. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לשורש עוצמת פעילות מתונה והוא מקובל מאד לחיזוק נפשי וגופני. העלים רעילים למדי ומיועדים לשימוש חיצוני בלבד. הם נחשבים לאחד מן התכשירים הצמחיים היעילים ביותר כנגד זיהומים פטריתיים שונים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש, עלים.

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; מינון יתר עלול לגרום לתחושת אי נוחות בבטן, לשלשולים ולהקאות; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות הרגעה ממשפחות הברביטוראטים והבנזודיאזיפינים, עקב חשש להגברת ההשפעה של התרופות; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך בחולדות, באמצעות הזרקה תוך בטנית של תמצית אלכוהולית; 1.26 גרם לכל ק"ג משקל. בניסוי שנערך בעכברים ובחולדות באמצעות בליעה של תמצית מימית, למעלה מ-1 גרם לכל ק"ג משקל. 
הריון: קיימים חילוקי דיעות בנושא. בעוד מקורות רשמיים אוסרים על השימוש במהלך תקופה זו, הרי שמקורות אחרים גורסים כי השימוש בתקופה זו אפשרי. אין עדויות קליניות אשר יתמכו בדעה זו או אחרת. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הראו רעילות לעוברים. מחקר אחר בבעלי חיים הדגים ירידה קלה בפוריות. 
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו. 

אופני שימוש ומינונים

שורש:
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID. 
תמצית יבשה: 1.5% אלקלואידים, 200-400 מ"ג TID.
מרתח: 1-2 גרם TID. 
כחלק מפורמולה: 20%-30%. 

עלים:
לשימוש חיצוני בלבד: תמצית נוזלית 1:1 בבסיס מתאים.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 
  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מריר, מתקתק, חמוץ, מזין, קריר / חמים.

השפעה רפואית
שורש:
מעצים את הצ'י.
- חוסר צ'י של הטחול: חוסר תיאבון, עייפות וחולשה, איבוד משקל, תת-תזונה.
- חוסר צ'י של הריאה: קוצר נשימה, שיעול, עייפות. 
- חולשה עקב מתח מתמשך, מחלה מתמשכת, לידה, תת-תזונה וחוסר תיאבון.

מעצים את צ'י ויאנג הכליות.
- חוסר צ'י ויאנג הכליות: חוסר חשק מיני, אימפוטנציה, חולשה וקור של הגב התחתון והברכיים.

מזין את הדם ומאתן את התמצית. 
- חוסר דם: עם תסמינים דוגמת חיוורון, סחרחורות, פלפיטציות והפרעות שינה. 
- חוסר דם ותמצית: כאשר התסמינים הנם כאב גב תחתון, חולשה של הגפיים התחתונות, סחרחורות, טנטון ושיער שיבה בטרם עת.
תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: לקטונים סטרואידיאליים המכונים withanolides, אשר החשובים שבהם הינם withaferin A, sitoindosides IX & X
סטרולים: beta-sitosterol
אלקלואידים (0.3%):
anahygrine, cuscohygrine, hygrine, tropine, pseudotropine, anaferine, withasomine, somniferine, somnine, withanine, pseudowithanine, isopelletierine, nicotine
חומצות אורגניות: חומצות שומניות
חומרים נוספים: גלוקוזידים אציל-סטריליים sitoindosides VII & VIII

הצמח מכיל עקבות שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

*הערה: העלים מכילים ( withanolides (withaferin A וכן חומצות אמינו, פלבונואידים ואלקלואידים.
שורש:
ניסוי קליני שנערך בשנת 1980 השווה בין מתן חלב מועשר בוויתניה ל-58 ילדים בגיל 8-12 במינון של שני גרם ליום למשך 60 יום לבין קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו. התוצאות הראו כי בקבוצת הילדים שקיבלו וויתניה נמצאה עלייה משמעותית ברמת ההמוגלובין והאלבומין בסרום. כמו כן נרשמה עלייה במשקל הילדים לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים סיכמו את הניסוי במסקנה לפיה לוויתניה השפעה מעודדת גדילה ונוגדתאנמיה בילדים.1

ניסוי קליני שנערך במטרה לבדוק השפעת מתן 3 גרם ויתניה למשך שנה על קבוצה שמנתה 101 גברים בריאים בגילים 50-59 מביא מספר ממצאים מרשימים. נמצאה עלייה משמעותית ברמות ההמוגלובין ובמספר תאי הדם האדומים, וכן עלייה ברמת המלנין בשיער והסידן בציפורניים. נמצאה גם ירידה ברמות הכולסטרול והפחתה במדד שקיעת הדם (ESR). בנוסף דווחו 71 אחוזים מבין המשתתפים על שיפור משמעותי בתפקוד המיני.2

מחקר בבעלי חיים שנערך בשנת 1985 במטרה לבדוק ההשפעה האדפטוגנית של תמציות שורש הוויתניה הצביע אף הוא על מספר ממצאים מעניינים. לאחר מתן של 100 mg\kg מתמצית הצמח במשך 8 חודשים נמצאה תוספת משקל משמעותית מבחינה סטטיסטית לעומת קבוצת הביקורת. כמו כן נמצא כי צאצאיהם של בעלי החיים בהם נערך הניסוי היו גדולים יותר באופן משמעותי.3

במחקר נוסף שנערך בבעלי חיים בשנת 1987 נצפתה מניעה של ירידה ברמות תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים הנגרמת על ידי תרופות ציטוטוקסיות (Cyclophosphamide) בעקבות מתן תמצית משורש הוויתניה.4

מחקר קליני נערך במטרה לבדוק יעילותו של תכשיר צמחי המורכב מתערובת לא ידועה של תמציות צמחי מרפא, בכללן וויתניה. במהלך המחקר ניתן התכשיר במשך 6 חודשים ל-36 חולי איידס בגיל 25-45. בסופו ניכר שיפור משמעותי בתסמינים מגוונים של המחלה ונצפתה השפעה אימונומודולטורית חיובית (השפעה משפרת\מווסתת של התגובה החיסונית).5

תכשיר קוטל פטריות שניתן לעכברים גרם לנזקים כלייתיים וכבדיים. מתן אבקה של שורש וויתניה למשך 48 יום לעכברים שנחשפו לתכשיר הביאה לריפוי מוחלט, כפי שנצפה בשינויים פתולוגיים ברקמות כליה וכבד של אותם העכברים בתום תקופת הניסוי.6

הוויתניה המשכרת ידועה כצמח אדפטוגני בעל השפעה התומכת במערכת העצבים. במחקר קליני שנערך בשנת 2013 נבחנה השפעתו של שורש הוויתניה על 60 חולים הסובלים מהפרעה דו קוטבית, ונמצא כי שימוש רציף במשך 8 שבועות הביא לשיפור בזיכרון שמיעתי, בזמני תגובה ובקוגניציה חברתית. לאור הממצאים החיוביים הללו המליצו החוקרים להעמיק ולחקור את הנושא.7

עלים:
מחקרים רבים נערכו על אודות הפעילות האנטי סרטנית והאנטי-מיקרוביאלית של עלי הצמח.במחקר מ-1970 דווח כי לחומר Withaferin A אשר נמצא בריכוז גבוה ביותר בעלי הצמח יש פעילות כנגד חיידקים מסוג גראם חיוביים וכנגד סוגים שונים של פטריות פתוגניות.8

במחקרים מהשנים 1967, 1970, 1976 הודגמה הפעילות האנטי סרטנית של החומר.Withaferin A נמצאה פעילות משמעותית כנגד Carcinoma Human nasopharyngeal. כן נמצא כי חומר זה מעכב את תהליך התחלקות התא בשלב המטאפאזה ב- ascites Carcinoma cell Erlich.9-1
1. Venkataraghavan, S. et al (1980) J Res Jres Ayurveda Siddha 1, 370. 
2.Kuppurajan K. et al. (1980) J Res Ayu Sid 1:247-258.
3. Sharma, S. et al: Indian Drugs 23, 133 (1985).
4. Dadkar, V.N. et al: Indian J Clin Biochem 2, 101 (1987). 
5. Usha PR et al. Drugs R D. 2003 ;4(2):103-9.
6. Akbarsha MA et al. Phytomedicine, 2000 ;7(6):499-507. 
7. Chengappa KN. et al J Clin Psychiatry. 2013 Nov;74(11):1076-83
8. Das Gupta et al: Ind J Pharm 32, 70 (1970).
9. Shohat, B. et al: Cancer Chemother Rep 51, 271 (1967).
10. Shohat, B. et al: Int Cancer 5, 244 (1970).
11. Shohat, B. and Joshua, H: ibid 8, 487 (1971).
12. Shohat, B. et al: ibid 2, 71 (1976).
13. Shohat, B. et al: Biomedicine 28, 18 (1976).  
1. Venkataraghavan, S. et al (1980) J Res Jres Ayurveda Siddha 1, 370. 
2.Kuppurajan K. et al. (1980) J Res Ayu Sid 1:247-258.
3. Sharma, S. et al: Indian Drugs 23, 133 (1985).
4. Dadkar, V.N. et al: Indian J Clin Biochem 2, 101 (1987). 
5. Usha PR et al. Drugs R D. 2003 ;4(2):103-9.
6. Akbarsha MA et al. Phytomedicine, 2000 ;7(6):499-507. 
7. Chengappa KN. et al J Clin Psychiatry. 2013 Nov;74(11):1076-83
8. Das Gupta et al: Ind J Pharm 32, 70 (1970).
9. Shohat, B. et al: Cancer Chemother Rep 51, 271 (1967).
10. Shohat, B. et al: Int Cancer 5, 244 (1970).
11. Shohat, B. and Joshua, H: ibid 8, 487 (1971).
12. Shohat, B. et al: ibid 2, 71 (1976).
13. Shohat, B. et al: Biomedicine 28, 18 (1976).