0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Zizyphus spinosa

Zizyphus spinosa

שם עברי: שיזף סיני חמוץ

שם סיני: Suan Zao Ren

שם עממי: Sour date seed

הצמח נמנה על הסוג שיזף, בן למשפחת האשחריים. השיזף החמוץ הינו עץ קוצני המתנשא לגובה של 3-5 מטר ואך לעתים נדירות מגיע גובהו עד ל- 10 מטרים. העץ ירוק עד, אך במקומות קרים הוא עשוי להשיר את עליו בחורף. הפריחה מאוגוסט ועד אפריל והפרחים צהבהבים. הפרי הינו בית גלעין כדורי בקוטר של כ- 1.5 ס"מ, המבשיל כחודש אחר תום הפריחה. צבעו בעת ההבשלה, צהוב כתום, וטעמו חמוץ מתקתק. מוצאם הקדום של כל מיני השיזף הוא, ככל הנראה, באזורים חמים ויבשים באפריקה. משם הועברו על ידי האדם למזרח התיכון, להודו, לסין, לאסיה התיכונה ולאזור הקווקאז. באזורים אלה התפתחו במשך אלפי שנים מינים נפרדים זה מזה דוגמת השיזף ההודי והשיזף הסיני. החומר הרפואי המכונה ,Suan Zao Ren אשר פירושו זרע תמר חמוץ, הנו הזרע המיובש של אחד מהזנים השונים של השיזף. זן אחר המוכר כצמח מרפא סיני הנו ה- Da Zao או Hong Zao אשר הינו פרי השיזף המתוק. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב השיזף לצמח עדין בהשפעתו, נטול רעילות ומתאים לשימוש ארוך טווח.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

זרע

השפעה ידועה בספרות המקצועית

מוריד לחץ דם, מחזק, מחזק/מזין מערכת העצבים, מסדיר פעילות הלב, מרגיע, משכך כאבים, מרומם, משפר תפקוד מנטלי, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד פרכוסים.

שימושים מקובלים עיקריים

הזעת לילה, חרדה, נדודי שינה (אינסומניה), פלפיטציות.

שימושים מקובלים משניים

אי-שקט, הזעה מוגברת, זיכרון לקוי, חולשת מערכת העצבים, לחץ דם גבוה, כפיון (אפילפסיה), סחרחורות (ורטיגו).

בטיחות וזהירות

הצמח בטוח לשימוש וללא תופעות לוואי. יש להימנע משימוש במקרים של שלשול. במינון מופרז עלול הצמח לגרום לנפיחות ושלשולים. מומלץ שלא לשלבו עם תרופות נוגדות אפילפסיה או עם תרופות פסיכיאטריות מחשש להעצמת פעילותן. קיימת אפשרות סבירה לאינטראקציה בין הצמח לבין תרופות מרגיעות דוגמת ברביטורטים, בנזודיאזפנים, אנטי היסטמינים וכדומה. 
הריון: בהתחשב בנטיית הצמח לעודד התכווצויות של הרחם ממומלץ להימנע משימוש בו במהלך ההיריון, אם כי אין איסור מובהק על השימוש בו בתקופה זו. 
הנקה: ניתן לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-10 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 0.5-1 גרם TID.
מרתח: 3-9 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 25-30%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר 


  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
חמוץ מתקתק, נטראלי.

השפעה רפואית
מזין את יין הלב ודם הכבד, מרגיע נפש :
- חוסר יין הלב ודם הכבד: הפרעות שינה, פלפיטציות, עצבנות, חרדה.
מלחלח את המעיים: 
- יובש במעיים עם עצירות.
מפחית הזעה: 
-הזעות ספונטניות, הזעות לילה, הזעות המתלוות להתקף חרדה.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: ferulic acid
- תרכובות פלבונואידיות:
swertisin, zivulgarin, spinosin , vicenin II, , 6"-sinapoylspinosin ורבים נוספים. 
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: jujuboside A, jujuboside B, jujuboside B1, betulic acid, betulin, jujubogenin, ebelin lactone, ceanothic acid, alphitolic acid 
- סטרולים daucosterol
אלקלואידים:sanjoinine A-F, sanjoinine G1-2, sanjoinine Ia, Ib, sanjoinine K, N-methyl- 
asimilobine, zizyphusine, caaverine, amphibine D
חומרים מרירים
חומרים מוצילגניים (רירה)
חומצות אורגניות
חומצות אמינו
ויטמינים: ויטמין C 
חומרים נוספים: סוכרים, חלבונים, c-AMP, c-GMP

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות. 
בסקר מקיף שנערך בשנת 2012, ונועד לבחון את השפעת צמחים ופורמולות מהרפואה הסינית על הפרעות שינה, נבחנו ספרות מקצועית סינית ואנגלית ביחס למחקרים מבוקרים אקראיים האומדים יעילות ובטיחות של הטיפול בהפרעות שינה. מבין 217 מחקרים שנמצאו רק שמונה עמדו בקריטריונים ונכנסו למטא-אנליזה שבעקבות הסקר הבסיסי. מטא-אנליזה זו הצביעה על כך שהטיפול הצמחי הסיני דומה באיכותו לטיפול תרופתי מערבי מודרני ולפלסבו. בין השאר נמצא כי תדירות תופעות הלוואי בשימוש בצמחי מרפא סיניים הייתה דומה לזו של הפלסבו ונמוכה מזו של תרופות מערביות מודרניות. בנוסף, מהמחקר עולה כי הפורמולה השימושית ביותר ברפואה הסינית המסורתית בנדון הפרעות שינה הנה Gui Pi Tang (פורמולה הכוללת 10 צמחים, ביניהם Suan Zao Ren), ואילו Suan Zao Ren נמצא גם כצמח הבודד המוביל בשימוש.1

במחקר קליני שנערך בשנת 2007, 65 מטופלים הסובלים מהפטיטיס B המלווה בהפרעות שינה טופלו בפורמולה הקלאסית Suan Zao Ren Tang ונצפתה הטבה משמעותית באיכות שנת הלילה ובתפקודי הכבד בהשוואה לקבוצת הביקורת.2


JuA) Jujuboside A) הנו רכיב פעיל משמעותי המצוי בשיזף הסיני החמוץ, אשר במחקרים מקדימים למחקר הנוכחי דווחו והוכחו השפעותיו על אזור המוח המכונה היפוקמפוס. במחקר פרמקולוגי זה נבדקה השפעתו של JuA על שחרור גלוטמאט ומתברר כי לרכיב זה השפעה מעכבת חזקה על שחרור מושרה של גלוטמאט, כמו גם על ריסון עלייה ב- [Ca2+] תוך תאי. הניסוי מאשר כי ל- JuA השפעה מדכאת על המסלול המעורר של גלוטמאט בהיפוקמפוס.3

במחקר פרמקולוגי שנערך בשנת 2008 על תרבית תאי מוח נבדקה השפעת פרקציה אלקלואידית של זרע הצמח על משטרי שינה המושרים ע"י התכשיר ההיפנוטי פנטהברביטול. בנוסף, נבדקה האפשרות שהשריית השינה נגרמת על ידי מנגנון אקטיבציה מסוג: GABA receptors Cl(-). תוצאות המחקר הדגימו כי הפרקציה הצמחית מקצרת את משך הזמן הדרוש לכניסה לשינה וכן מאריכה את משך השינה המושרה ע"י התכשיר הרפואי. תופעות אלו הודגמו גם במינון גבולי של פנטהברביטול 28 mg/kg)לעומת מינון רגיל של 42 mg/kg). כאשר שילבו את הפרקציה הצמחית עם מוסימול (תכשיר אגוניסטי של GABA) התקבלה פעולה סינרגיסטית של הארכת השריית השינה ע"י הפנטהברביטול. בנוסף, אישר המחקר קיומו של מנגנון צמחי לאקטיבציה של GABA receptors Cl(-) - הן בשילוב פרקצית הצמח עם פנטהברביטול והן בשילובה עם מוסימול.4

במחקר In vitro שנערך בשנת 2004 על תרבית תאי עצב מוחיים של חולדות הוברר כי תמצית כוהלית של זרעי הצמח הגנה על תאים אלה מפני הרס נוירוטוקסי שהושרה על ידי החומר N-methyl-D-aspartate .(NMDA) מדידת עיכוב פעילות הטוקסין נערכה בכמה שיטות וכולן העלו כי השיזף הסיני החמוץ מונע נזק נויורוני, עובדה המהווה תימוכין להשפעתם הרפואית של זרעי הצמח כתומכים במערכת העצבים.5
1. Yeung WF1, Chung KF, Poon MM, Ho FY, Zhang SP, Zhang ZJ, Ziea ET, Wong VT.
Sleep Med Rev. 2012 Dec;16(6):497-507. 
2. Zhong Yao Cai. 2007 Nov;30(11):1482-4. [Article in Chinese] 
3. Zhang M, Ning G, Shou C, Lu Y, Hong D, Zheng X. Planta Med. 2003 Aug;69(8):692-5.
4. Ma Y1, Han H, Nam SY, Kim YB, Hong JT, Yun YP, Oh KW. 
J Ethnopharmacol. 2008 May 8;117(2):318-24. 
5. Park JH, Lee HJ, Koh SB, Ban JY, Seong YH. J Ethnopharmacol. 2004 Nov;95(1):39-45.
 
 
1. Yeung WF1, Chung KF, Poon MM, Ho FY, Zhang SP, Zhang ZJ, Ziea ET, Wong VT.
Sleep Med Rev. 2012 Dec;16(6):497-507. 
2. Zhong Yao Cai. 2007 Nov;30(11):1482-4. [Article in Chinese] 
3. Zhang M, Ning G, Shou C, Lu Y, Hong D, Zheng X. Planta Med. 2003 Aug;69(8):692-5.
4. Ma Y1, Han H, Nam SY, Kim YB, Hong JT, Yun YP, Oh KW. 
J Ethnopharmacol. 2008 May 8;117(2):318-24. 
5. Park JH, Lee HJ, Koh SB, Ban JY, Seong YH. J Ethnopharmacol. 2004 Nov;95(1):39-45.