0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Zingiber officinalis

Zingiber officinalis

שם עברי: זנגביל | ג'ינג'ר

שם סיני: Gan Jiang

שם עממי: Ginger

הזנגביל הינו עשב רב-שנתי ממשפחת הזנגביליים שמוצאו בדרום-מזרח אסיה הטרופית והגדל כיום גם בהודו, סין, איי הודו המערבית, ניגריה, אוסטרליה, ברזיל וארה"ב. הצמח גדל עד לגובה של מטר אחד, עליו ארוכים ופרחיו נישאים על קצות הגבעולים. קנה השורש, המשמש למטרות רפואיות וקולינריות, נאסף כאשר גיל הצמח נע בין 6-20 חודשים.  
ברפואה ההודית המסורתית הצמח מוכר מזה אלפי שנים, ופירוש שמו בשפת הסנסקריט הוא 'בעל צורת קרן'. הוא נזכר לראשונה בכתבי קונפוציוס בעוד שבמערב  מוכר הזנגביל כצמח מרפא ותבלין כבר למעלה מאלפיים שנה. במאה השלוש-עשרה הוכר ערכו גם באירופה, ובימי הביניים נהגו להשתמש בו להקלה במקרים של בחילות, חמרמורת ונפיחות. ליבשת אמריקה הגיע הזנגביל עם הספרדים, בעוד שהפורטוגזים הביאו אותו ליבשת אפריקה. סגולותיו הרפואיות של הצמח רבות ומגוונות. המחקר המודרני הראה כי הזנגביל יעיל בטיפול בבחילות והקאות וכן נמצאה השפעה מיטיבה בטיפול במצבים דלקתיים של השלד.
עם זאת, נדמה כי מעלותיו העיקריות של הזנגביל בשימוש הקליני המקצועי, נוגעות ליכולתו לשפר ספיגה ולהעצים את זמינות הרכיבים הצמחיים הפעילים לרקמות הגוף.
בנוסף, הזנגביל מפחית את תחושת הקבס הנגרמת לעתים על ידי תרופות צמחיות תוקפניות, מגן על רירית הקיבה ומפחית תופעות לוואי של צמחים אחרים.
למרות עוצמת פעילותו המשמעותית, הזנגביל נטול רעילות ובטוח לשימוש הן כתרופה והן בשימוש יומיומי כתבלין.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

קנה שורש.

בטיחות וזהירות

ידועים מקרים ספורים בהם חשיפה מוגברת וקבועה (אנשים העובדים עם הצמח) לצמח הביאה לתגובה אלרגית שהתבטאה בפריחה עורית. כמו כן ידועים מספר מקרים בהם ארעה תגובה אלרגית לתבלין. החוקרים סברו במקרים אלה כי האלרגיה נבעה מגירוי מקומי של הריאות; תופעות לוואי עשויות לכלול צרבות ותחושת אי נוחות בבטן, במיוחד במינונים גבוהים; יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים הסובלים מצרבות או מאבנים בכיס המרה; בעבר הובעו חששות לגבי תגובות ביניים של הצמח עם תרופות נוגדות קרישה. ממחקרים עולה שמינונים נמוכים של הצמח (עד 4 גרם) אינם גורמים לירידה בקרישיות הדם, בזמן הדימום או בכמות טסיות הדם. כמו כן, למרות שמועות עקשניות, אין סכנה במתן מינונים רפואיים של הצמח לפני הליכים כירורגיים; בשל העובדה שהצמח משפר את יכולת הספיגה של המעיים, קיימת אפשרות להגברת זמינות ביולוגית של תרופות ולכן יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות בעלות טווח תרפויטי צר, דוגמת כימותרפיה, תרופות לדיכוי מערכת החיסון ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם חולדות; 250 גרם לכל קילו משקל.
הריון: צמח הג'ינג'ר ידוע בסגולותיו נוגדות הבחילה ומשמש באופן תדיר למטרה זו בתקופת ההיריון המוקדם. מקורות מוסמכים אסרו בעבר את השימוש בצמח בתקופה זו. יחד עם זאת, לא ידועים מקרים של רעילות לעובר, למרות שימוש נרחב על ידי נשים רבות. מחקרים שנערכו בבעלי חיים לא הצביעו על רעילות במינונים של עד 1 גרם לקילו משקל. בכל מקרה, יש לנקוט בפיקוח מקצועי כאשר משתמשים בצמח בתקופה זו ואין לעבור מינון של שני גרם צמח ליום (4 מ"ל של טינקטורה 1:2). 
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה1:2 , 90% אלכוהול 0.5-0.25 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 50-150 מ"ג TID. 
מרתח: 1-0.25 גרם TID. 
כחלק מפורמולה: 5%-10%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 

  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
חריף מאד, מעט מתוק, חם, יבש.

השפעה רפואית
מגרש רוח, קור ולחות.
- פלישת רוח קור: צמרמורות, רתיעה מקור, חום מתון, שיעול עם כיח לבן.
- חסימת רוח לחות: כאבי שרירים ומפרקים.

מחזק את היאנג ומגרש קור.
- חוסר יאנג בטחול: חוסר תאבון, יציאות רכות, אנטריטיס כרוני.
- קור בקיבה: כאב בטן עמום המוטב עם עיסוי או אכילה, גסטריטיס כרוני.
- חוסר יאנג הכליות : אימפוטנציה .
- קור ברחם: ווסת מאחר ומועט, אל-וסת, כאבי מחזור, כאבים בזמן הביוץ, ליקויי פוריות.

מניע את צ'י הקיבה.
- תקיעות צ'י הקיבה: בחילות, הקאות, גזים ונפיחות, צרבת, הפרעות עיכול.
תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים:
gingerol, shogaol, 6-dehydrogingerdione, gingerdiones, gingerdiols, 
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים
linalool, borneol, neral, citral, geraniol, geranial, cineole, eucalyptol, camphene, phellandrene, citronellol, limonene 
ססקוויטרפנים:
zingiberene, beta-bisabolene, zingiberol, sesquiphellandrene, curcumene, farnesene
דיטרפנים: galanolactone
אלקלואידים: zingerone 
שרפים ואולאורזינים 4%-7.5% 
חומרים מוצילגניים (רירה):
תרכובות פוליסכרידיות: עד 50% עמילן, עד 17% סיבים
תרכובות גופרתיות: gingesulfonic acid 
חומצות אורגניות:
palmitic acid, oleic acid, linoleic acid, alpha-linolenic acid, gadoleic acid, acetic acid, phosphatidic acid, aspartic acid, capric acid, caprylic acid, glutamic acid, lauric acid, myristic acid, stearic acid 
חומצות אמינו
אנזימים: (protease (2.26%
ויטמינים: ויטמיני A, B1, B2, B3, B5, B6, C
מינרלים: סידן, אשלגן, מגנזיום, ברזל, זרחן, סלניום, אבץ ומינרלי קורט נוספים
חומרים נוספים: לציטין, גלוטלין (חלבון תשמורת) gingerglycolipids A, B, C

הצמח מכיל שמן נדיף (1-3.3%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
מחקר נרחב נערך על שורש הזנגביל במזרח ובמערב כאחד. מדווחים עולה ש- Shogol ו- Gingerol הראו פעילות מעכבת על התכווצויות של הקיבה1, דיווחים נוספים הראו עיכוב של הפרשה בקיבה והפחתת הקאות2. חומרים אלו גם מעכבים ייצור של PGF2 במעי ומשערים כי פעולה זו מפחיתה פעילות באזור זה3

פעילות נוגדת כיב תוארה במחקרי חיות ומיוחסת לשמן הנדיף שבג'ינג'ר, ובמיוחד לתרכובת הגופרתית -5,gingesulfonic acid. 4

פעילות אנטי-ויראלית מיוחסת למרכיבים הססקוויטרפניים של הצמח.6 תמצית זנגביל שוות ערך ל- 1.5 גרם צמח יבש ניתנה 4 פעמים ביום למשך 4 ימים ונמצאה כמועילה לטיפול בבחילות בוקר של 120 נשים בשלב הנמוך מהשבוע ה- 20 להריונן.7

בניסוי קליני אקראי ומבוקר באוסטרליה, שבו השתתפו 291 נשים בשלב הנמוך מהשבוע ה- 16 להריונן הודגם כי זנגביל היה שווה ערך בהשפעתו לוויטמין B6 בהפחתת בחילות והקאות.8 בארבעה מתוך ששה ניסויים אקראיים ומבוקרים שנערכו על 246 נשים בהריון נצפתה הקלה בחומרת הבחילות וההקאות במהלך ההיריון יחסית לפלצבו. בשני הניסויים הנוספים שנערכו על 429 נשים הודגם כי לזנגביל השפעה דומה לזו של ויטמין B69 .

ממחקר מוצלב, כפול סמיות, מבוקר ואקראי שנערך בהשתתפות 13 חולים במחלת ים(motion sickness) עולה כי שימוש בזנגביל במינונים של 1 ו-2 גרם הפחית משמעותית תלונות על בחילות, פעילות טכיגסטרית ושחרור ההורמון וואזופרסין המושרה על ידי תנועה מעגלית.10 מסיכום ששה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שכללו 538 חולים עולה כי זנגביל לא הוכיח עצמו כנוגד הקאה בחולים שקבלו אותו במטרה להפחית בחילות והקאות שלאחר ניתוחים  PONV).11)
סקירה ספרותית שנערכה ב-2005 בדקה 100 מחקרים רלבנטיים, מהם 24 אקראיים ומבוקרים שכללו 1073 חולים שקיבלו זנגביל. מתוכם 16 מחקרים הכילו מידע על פעילות נוגדת הקאה, פעילות נוגדת בחילות בוקר, בחילות הריון, בחילות בוקר,בחילות שלאחר ניתוח ומחלת ים. רק מיעוט המחקרים נמצא מתאים לניתוח מטא-אנליטי, ולכן רוב המחקרים נותחו באופן תיאורי. מסקנות הסקירה הן כי אין די עדויות לכך שזנגביל יכול להועיל בבחילות והקאות שלאחר ניתוח ובמחלת ים. מאידך, העדויות ליעילותו בהפגת הקאות ובחילות בוקר בנשים הרות היו מעודדות. כמויות של עד 6 גרם זנגביל ליום נמצאו יעילות, וכמעט נטולות תופעות לוואי.12



1. Suekawa, M. et Al. (1984) J. Pharmacobio. Dyn 7(11), 8361.
2. Kasahara, Y, Hikino, H. (1983) Shoyakugaku Zasshi 37, 73.
3. Kikuchi, F et Al. (1982) Chem. Pharm. Bull. 30, 754. 
4. Yamahara J et al (1992) Chem. Pharm. Bull. 40(8):2239.
5. Yoshikawa M et al (1994) Chem. Pharm. Bull. 42(6):1226.
6. Denyer C et al (1994) J. Nat. Prod. 57(5):658. 
7. Willetts KE et al. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2003 Apr;43(2):139-44.
8. . Smith C et al.Obstet Gynecol. 2004 Apr;103(4):639-45. 
9. Borrelli F et al. Obstet Gynecol. 2005 Apr;105(4):849-56.
10. Lien HC et al.Am J Physiol Gastrointest Liver Physiol. 2003 Mar;284(3):G481-9
11. Morin AM et al. Anasthesiol Intensivmed Notfallmed Schmerzther. 2004 May;39(5):281-5.
12. Betz O et al. Forsch Komplementarmed Klass Naturheilkd. 2005Feb;12(1):14-23
 
B.H.P (1983) p. 293-240.
Martindale 25th Edn, p. 1018.
 

1. Suekawa, M. et Al. (1984) J. Pharmacobio. Dyn 7(11), 8361.
2. Kasahara, Y, Hikino, H. (1983) Shoyakugaku Zasshi 37, 73.
3. Kikuchi, F et Al. (1982) Chem. Pharm. Bull. 30, 754. 
4. Yamahara J et al (1992) Chem. Pharm. Bull. 40(8):2239.
5. Yoshikawa M et al (1994) Chem. Pharm. Bull. 42(6):1226.
6. Denyer C et al (1994) J. Nat. Prod. 57(5):658. 
7. Willetts KE et al. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2003 Apr;43(2):139-44.
8. . Smith C et al.Obstet Gynecol. 2004 Apr;103(4):639-45. 
9. Borrelli F et al. Obstet Gynecol. 2005 Apr;105(4):849-56.
10. Lien HC et al.Am J Physiol Gastrointest Liver Physiol. 2003 Mar;284(3):G481-9
11. Morin AM et al. Anasthesiol Intensivmed Notfallmed Schmerzther. 2004 May;39(5):281-5.
12. Betz O et al. Forsch Komplementarmed Klass Naturheilkd. 2005Feb;12(1):14-23

B.H.P (1983) p. 293-240.
Martindale 25th Edn, p. 1018.