0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Albizia lebbeck

Albizia lebbeck

שם עברי: אלביציה צהובה

שם עממי: siris

זהו עץ נפוץ בבבתי גידול הרריים בתת היבשת ההודית, באמריקה ובאוסטרליה. הוא אוקלם באזורים נוספים, דוגמת ישראל. העץ מתנשא לגובה של 18-30 מטר וגזעו בעל קוטר של 0.5-1 מטר. פרחיו לבנים וריחניים מאד, ולפרי מופע של תרמיל ארוך ובו 6-12 זרעים. הצמח משתייך למשפחת המימוזיים.

הסוג אלביציה מונה כ-100 מינים והוא דומה לסוג שיטה (Acacia), אך הם נבדלים זה מזה באזורי התפוצה ובבוטניקה שלהם.

קליפת העץ וכן העלים והפרי מקובלים מאד ברפואה ההודית המסורתית (איורוודה) בה מכונה הצמח Shirisha. ברפואה זו משמש הצמח לטיפול במערכת הנשימה, בזיהומים שונים, כטוניק ללב, כמו גם לטיפול בהכשת נחש, עקיצת עקרב ושיתוק. לזרעי הפרי יש השפעה נוגדת שלשול משמעותית וכן השפעה נוגדת ייצור זרע אצל הגבר. לעלי הצמח מיוחסת פעילות נוגדת פרכוסים.

ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לאלביציה הצהובה עוצמת פעילות קלה עד בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

קליפת הגזע 

בטיחות וזהירות

לא קיימים דיווחים על תופעות לוואי כלשהן; במינונים מופרזים עלול הצמח לגרום להקאה.
הריון והנקה: לא קיים מידע עדכני. בשל השפעתו המעכבת על ייצור זרע ועל הפוריות, רצוי להימנע משימוש בתקופה זו עד שהנושא יתברר די צרכו.

אופני שימוש ומינונים

צמח יבש: 2-1 גרם TID 
טינקטורה: 1:3, 2-4 מ"ל TID
תמצית יבשה תקנית (15.8% פוליפנולים): 200-100 מ"ג TID
כחלק מפורמולה 30%-20%


מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 

  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מכווץ, צונן, יבש.

השפעה רפואית
סופח, מייבש לחות.
- ליחת לחות בריאות: קוצר נשימה, נזלת אלרגית, אסטמה
לחות חמה: שלשול אקוטי ודיזינטריה.
מגרש רוח ומסלק רעילות ולחות מהעור:
- לטיפול בנגעים על פני העור: אקזמה, סרפדת, גרד.
- לטיפול בזיהומים טפיליים

תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות: epicatechins, procyanidin B2, B5 & C1 albizinin, 
- טאנינים (7-11%): טאנינים דחוסים דוגמת D-catechin, leucocyanidin, leucoantho-cyanidin, lebbecacidin, melacacidin, 
תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: albiziasaponins A, B, C 
- טריטרפנים: betulinic acid, friedelin 
- סטרולים: beta-sitosterol
- גליקוזידים קרדיו-אקטיביים

בניסוי קליני שנערך ב-2004 באמצעות תכשיר מסחרי שהכיל תמציות תקניות של 7 צמחים הודיים, ביניהם גם אלביציה, נמצא שיפור משמעותי בקרב 90% ממשתתפי הניסוי שסבלו מקדחת השחת עם תסמיני אף דולף, התעטשויות וגודש אפי.1

עבודות מוקדמות רבות ייחסו לקליפת גזע העץ פעילות נוגדת דלקת. הודגם בהן כי לצמח השפעה מייצבת על תאי הפיטום הגורמת לצמצום הפרשת תוכנם הדלקתי של התאים. במקביל הוא גם מפחית ייצור נוגדנים משרי תגובה אלרגית.2,3

בניסוי קליני הודי (1994) ניתן מרתח של קליפת הצמח ל-14 חולי אסטמה במשך 28 יום. אצל כל החולים נראה שיפור בתסמינים של קוצר נשימה, שיעול וצפצופי נשימה. הצמח הומלץ על ידי החוקרים כיעיל במניעת המחלה.4

מיילס ובון (2000) ממליצים על שימוש בצמח כנוגד אלרגיה בכל פורמולה לטיפול בריניטיס אלרגית (קדחת השחת).5

במחקר קליני הודי עדכני מ-2006 שנערך בהשתתפות 41 חולי אסטמה נבדקה השפעתם של חלקים שונים של הקליפה והגזע של אלביציה. מתברר כי לליבת הגזע השפעה משמעותית יותר מכל חלק אחר שנבדק - הן כנוגד דלקת, הן כנוגד שיעול והן כאנטי היסטמיני. התכשיר המכונה Shirisharishta נתן תוצאות טובות יותר בריפוי אסטמה כאשר הוכן מליבת הגזע בהשוואה לחלקים אחרים של העץ.6

בסקירה מעמיקה שעסקה בפוטנציאל הפרמקולוגי של הצמח מסכמים קומר ושות' (2007) את מאמרם כך: "לצמח יעילות גבוהה כנגד אסטמה....תכשירים איורוודיים רבים המבוססים על הצמח, כמו: Antiasthma kada, Sirisa twak kvatha, Vasadikwath

נמצאו יעילים לטיפול באסטמה... לצמח פוטנציאל תרופתי אנטי אסטמתי גבוה, והוא עשוי להוות מרכיב חשוב בכל פורמולה עתידית לטיפול באסטמה, במצבים דלקתיים ולצורך חיזוק חיסוני".7

טריפטי ושות' (1979) מציינים מספר מחקרים קליניים שהדגימו כי יישום חיצוני של הצמח גרם שיפור ניכר בתסמינים של אקזמה מפרישה.8


1.www.naturalproductsmarketplace.com/articles/natural-allergy-remedies.html - 38k
2. Tripathi, R.M., Sen, P.C. and Das, P.K. (1979) Further studies on the mechanism of the anti-anaphylactic action of Albizia lebbeck an Indian indigenous drug. Journal of Ethnopharmacology 1, 397-406.
3. LOWRY, J.B.; PRINSEN, J.H. & BURROWS, D.M. (1994): 2.5 Albizia lebbeck - a Promising Forage Tree for Semiarid Regions. In: GUTTERIDGE, ROSS C. & SHELTON, H. MAX (EDS.): Forage Tree Legumes in Tropical Agriculture. CAB Intemational. t
4. M.A. Iyenger, K.M. Jambaiah, M.S. Kamath and G.M. Rao, Studies on an 
antiasthma kada: a proprietary herbal combination, clinical study, Indian drugs,
31(5): 183-6(1994)
5. Simon Mills & Kerry Bone, Principles and Practice of Phytotherapy, Churchill- Livingstone, 2000.
6. www.ayurveduniversity.com/2006_4.php - 33k
7. Pharmacological potential of Albizzia lebbeck: A Review Arvind Kumar, A.K.Saluja, U.D.Shah, A.V.Mayavanshi A.R.College of pharmacy and G.H. Patel Institute of Pharmacy, Vallabh vidyanagar, Anand (Gujarat), India. Pharmacognosy Reviews Vol 1, Issue 1, Jan- May, 2007.
8. Tripathi, R.M et al. (1979) Journal of Ethnopharmacology 1, 395-396.