0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Bupleurum spp.

Bupleurum spp.

שם עברי: צלע השור | בופלאורום

שם סיני: Chai Hu

שם עממי: Hare's ear

זהו צמח ממשפחת הסוככיים, הגדל באזורים שונים בסין ונאסף למטרות רפואה באביב ובסתיו. מינים שונים של הצמח מקובלים מאד ברפואה הסינית המסורתית, בעיקר כמייזעים לטיפול בחום וכמניעי צ'י לטיפול בעימדון ובתקיעות. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, הוא מוגדר כאדפטוגן ומותווה בעיקר לטיפול במגוון בעיות רפואיות כרוניות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

הצמח עלול לעתים לגרום לבחילות והקאות. במקרה כזה יש להשתמש במינון הנמוך ביותר האפשרי; מינון גבוה עשוי לגרום לישנוניות, לגזים ולשלשולים; הצמח אינו מתאים לשימוש באנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומנים ו/או חוסר של ויטמיני A, D, E, K; אין להשתמש בצמח במשלב עם אינטרפרון.
הריון: הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופת ההיריון. אמנם שימוש מוגבל בנשים הרות ומחקרים שנערכו בבעלי-חיים לא הצביעו על פגיעה בעוברים, אך הצמח נחשב כמניע ולכן עדיף להימנע משימוש בתקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3 , 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 200-50 מ"ג TID.
מרתח: 4-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 20%-25%.


מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר 


  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References

איכויות
מריר, צורב, קריר.

השפעה רפואית
מניע את צ'י הכבד ומשחרר עוויתות: 
- לטיפול בתקיעות צ'י הכבד עם תסמינים של סחרחורות, כאבים בחזה ובבטן, אי יציבות רגשית והפרעות מחזור. 
- לטיפול בדיסהרמוניות בין הכבד לטחול, המלוות בכאבים ברום וצדי הבטן, נפיחות, בחילה ותחושת מחנק. 

מייזע ומצנן,לטיפול בחום גבוה וחום לסירוגין:
- חום המלווה בצמרמורות, טעם מר בפה, כאבים, חוסר שקט והקאות.
מעלה את היאנג בדפוסים של חוסר של הטחול והקיבה.
- עם תסמינים דוגמת טחורים, שלשולים וצניחה של אברי האגן.


הערות
ברפואה הסינית המסורתית מקובל להימנע ממתן הצמח בשיעולים יבשים של חוסר יין ובאש של הכבד המלווה בכאבי ראש וביתר לחץ-דם. 

הצמח מעורר עניין רב בשנים האחרונות הודות למחקרים שנערכו על אודות פעילותם של חומרים בעלי שלד סטרוידיאלי אשר בודדו ממנו. תרכובות טריטרפנואידיות אלו מכונות סאיקוספונינים (Saikosaponins). יש לציין שחומרים אלה אינם נספגים היטב כגליקוזידים אל מחזור הדם ולכן ניסויי מעבדה (in vitro) וניסויים שנערכו בהזרקה ישירה של תמצית הצמח לגופם של בעלי חיים לא משקפים במדויק את פעילות הצמח כאשר הוא נלקח בבליעה. בניסויים בבעלי חיים שנערכו ביפן במהלך שנות ה-80, נמצא כי פעילותם נוגדת הדלקת של הסאיקוספונינים קשורה בחלקה ביכולתם להגביר הפרשה של חומרים קורטיקוסטרואידיאליים אנדוגניים ולהעצים את פעילותם של אלה.1

בנוסף נמצא שהחומר Saikosaponin D הגביר את רמות הקורטיקוסטרון בסרום לאחר מתן דרך הפה.2

ההשפעה המגנה על הכבד המיוחסת לצמח עדיין לא הוגדרה בשלמותה ורוב הסימוכין לפעילות שכזאת מגיעים מניסויים הכוללים הזרקה של סאיקוספונינים לבעלי חיים. למרות העובדה שנערכו מחקרים פרמקולוגיים רבים על צלע השור, מחקרים קליניים בבני אדם אינם רבים ואלה הקיימים אינם מבוקרים כנדרש. מחקר לא מבוקר אשר כלל הזרקה תוך ורידית של תמצית הצמח למאה חולים עם הפטיטיס זיהומי, הניב תוצאות חיוביות.3

ניסוי קליני סיני (1998) ייחס לצמח יעילות בטיפול בשיעול. הניסוי כלל 1005 משתתפים ועל פי תוצאות הניסוי עולה כי ב- 85.5% מהמקרים הטיפול היה מוצלח.4

1. Chem Pharm Bull (Tokyo). 1989;37(10):2736-2740.
2. Chem Pharm Bull (Tokyo). 1981;29(2):500-504.
3. Pharmac Applic Chin Mat Med Vol. 2 World Scientific, Singapore. 1987:967-974.
4. Zhong Yao Xue. 1998;103:106.