0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Bacopa monnieri

Bacopa monnieri

שם עברי: פשטה שרועה | בקופה

שם עממי: Brahmi

צמח משתרע רב-שנתי בן למשפחת הלועניתיים, הצומח מעל פני המים באגמים ובביצות. מוצאו בהודו ומשם התפשט לאזורי אקלים טרופיים, כולל ביבשת אמריקה. אף כי אינו שכיח בישראל ניתן למצאו בגולן, בעמק הירדן העליון, במדבר יהודה ובבקעת ים המלח. הצמח ידוע ומקובל ברפואה האיורוודית זה מאות בשנים.  יש המבלבלים בינו לבין הספלילה משום שלשניהם תכונות דומות, ולעתים מכונים שניהם בשם האיורוודי Brahmi.
באופן מסורתי השתמשו בהודו בצמח לטיפול באסטמה, בצרידות ובאיבוד הקול, וכן לטיפול בהתמוטטות עצבים ובאפילפסיה וכמחזק עצבי ולבבי. עוצמת פעילותו מתונה והוא מתאים לשימוש לטווח ארוך.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלווה

בטיחות וזהירות

כמו כל הצמחים מכילי הספונינים, נטילה של הצמח עלולה לגרום לגירוי רירית הקיבה ולהחזר ושטי (ריפלוקס); קיימים דיווחים על נשים שאיבדו באופן זמני את יכולת השמיעה בעקבות נטילת הצמח. מדובר בעיקר בנשים שסבלו מייצור עודף של הורמון האסטרוגן, בנשים שנמצאו בטיפול הורמונלי חלופי (HRT), או בכאלו שנטלו גלולות למניעת הריון. אובדן השמיעה הזמני בקרב נשים אלו יכול לנבוע מאינטראקציה בין האסטרוגן לבין העלייה ברמות ה-GABA הנובעות מאופי הצמח; לא ידועות אינטראקציות אפשריות עם תרופות אחרות, אך יש המלצה לנהוג זהירות בנטילת הצמח בו-זמנית עם phenothiazine; אין התוויות נגד לצמח. 
הריון: אין מידע לגבי השימוש במהלך ההיריון.
הנקה: אין מידע לגבי השימוש במהלך ההנקה.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:2, 45% אלכוהול,  4-2 מ"ל  TID 
תמצית יבשה תקנית: (20%),  150-75 מ"ג  TID
חליטה: 4-2 גרם  TID
כחלק מפורמולה 30%-25%


מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 
  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מר, מצמת, קריר

השפעה רפואית
מזין את התמצית ומאתן את הכליות:
- חוסר תמצית בכליות: סחרחורות, זיכרון לקוי, בלבול, סניליות.

מזין את דם וצ'י הלב ומרגיע את הנפש:
-חוסר דם וצ'י של הלב: בלבול ופיזור הדעת, חולשה, חוסר שקט, דיכאון.

תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות: נגזרות של luteolin , apigenin
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: bacosine, betulinic acid
- ספונינים טריטרפנואידיים: bacosides A-C, bacosaponins A-E, hersaponin, monnierin
- סטרולים: beta-sitosterol, stigmasterol
אלקלואידים: brahmine, herpestine
חומצות אורגניות: glutamic acid, aspartic acid
חומצות אמינו: אלפא-אלאנין, סרין

מחקר קליני לא מבוקר נערך בהשתתפות 35 חולי חרדה ונוירוזה, שנטלו הצמח במינון יומי המקביל ל-12 גרם צמח יבש במשך חודש. במהלך המחקר נצפו הפחתה משמעותית ברמת החרדה, שיפור בתפקוד המנטלי, בפעילות הזיכרון ובאיכות השינה ועלייה במידת התיאבון של המשתתפים.1,2

במחקר מצומצם שנערך בצמח באמצע שנות הששים, תועדה השפעה חיובית על הריכוז, אך לא על הזיכרון קצר הטווח.3

במחקר קליני מבוקר נמצא כי שימוש בצמח במשך 3 חודשים גרם לשיפור בתפקוד האינטלקטואלי של ילדים, דוגמת תפקוד מוטורי ויזואלי, זיכרון קצר טווח וכמות התגובות המנטליות. בקבוצת הביקורת לא נצפו שינויים ביחס לערכי הבסיס שנבדקו.4

במחקר קליני לא מבוקר שנערך בהשתתפות 13 חולי כפיון (אפילפסיה) במשך 5 חודשים נצפתה ירידה בתכיפות ההתקפים.5

במחקר אוסטרלי קליני, מבוקר, אקראי וכפול סמיות נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של הצמח על התפקוד המנטלי של 46 מתנדבים בריאים. הנבדקים עברו הערכה נוירופסיכולוגית לפני נטילת הצמח ובתום 5 ו-12 שבועות מתחילת הניסוי. השינוי הקוגניטיבי המשמעותי ביותר נצפה בקבוצת הטיפול בתום 12 שבועות. בקבוצה זו נצפה שיפור במהירות ההטמעה של מידע ויזואלי, בקצב הלימוד המילולי ובזיכרון. הממצא המרשים ביותר במחקר זה נגע להפחתה משמעותית ביותר (P=0/001) ברמות החרדה. תופעות הלוואי החריגות שנצפו בקבוצת הטיפול כללו בחילות, יובש בפה וחולשה.6

במחקרים שנערכו בבעלי-חיים הדגים הצמח הדגים פעילות נוגדת חמצון7, פעילות נוגדת חרדה8, פעילות מרחיבת סימפונות9 ופעילות אנטגוניסטית לסידן ומאלחשת.10

בנוסף, נמצאה עליה ברמות GABA במוח בתוך 15 דקות מהזרקת תמצית הצמח.11

1. Udupa KN, Singh RH, Clinical & exp. Studies on rasayana drugs, New Delhi, Central Council Res. In Ayurveda and Siddha, 1995.
2. Singh RH, Singh L, Res Ayurveda and Siddha 1:133-148, 1980.
3. Ghosh S, Kar SK, J Exp Med Sci 10(1):12-13,1996.
4. Sharma R et al.,J Res Educ Ind Med 6:1-10, 1987.
5. Mukherjee GD, Dey CD, J Exp Med Sci 11(4):82-85, 1968.
6. Stough C et al., Psycopharmacol 156(4):481-484, 2001
7. Bhattacharya S et al.(2000) Phytother. Res. 14(3):174.
8. Bhattacharya S et al. (1998) Phytomedicine 5(2):77.
9. Dar A et al. (1997) Phytomedicine 4(4):319.
10. Dar A et al. (1999) Ethnopharmacol. 66(2):167.
11. Dey P, et al. Effect of psychotropic phytochemicals on cerebral amino acid levels in mice. Indian J Exp Biol 1966;4:216.