מחקר סיני עדכני (2007) מצא כי למקטע מתמצית הצמח פעילות אנטי-דלקתית בכמה מודלים של דלקת בחולדות ובעכברים. ממקטע זה של התמצית בודדו מספר מרכיבים פעילים, וביניהם Atractylenolide I, אשר להם מיוחסת הפעילות האנטי-דלקתית.1
מחקר סיני נוסף (2007) בדק את המנגנונים הביוכימיים הקשורים בפעילות האנטי-דלקתית של שני מרכיבים פעילים מהצמח, Atractylenolide I ו- Atractylenolide III על תאים מאקרופאגים בתנאי מעבדה. נמצא כי מרכיבים אלו הפחיתו את רמות TNF אלפא - ציטוקין הקשור בתהליכים דלקתיים מערכתיים ושייך לקבוצת ציטוקינים הממריצים את שלב התגובה הדלקתית האקוטית, במאקרופאגים שנחשפו לליפופוליסכרידים באופן שתלוי ביחס ישר למינון. בנוסף נמצא שהם בלמו את הביטוי של mRNA לייצור הציטוקין. עוד נמצא במחקר כי מרכיבים אלו בלמו ייצור של Nitric Oxide) NO) באותם תאים מאקרופאגים והפחיתו את הסינטזה של החלבון iNOS בתאים אלו (באמצעות סינטזה זו נוצר NO). מבין שני המרכיבים, Atractylenolide I נמצא כפעיל יותר והחוקרים הסיקו כי הפעילות האנטי-דלקתית שלו נובעת בין היתר מהשפעתו המעכבת על הפקתם של NO והציטוקין.2
במחקר שנערך בטייוואן (2006) בתנאי מעבדה נמצא כי המרכיב הפעיל מהצמח, Atractylenolide I, הינו בעל פעילות ציטוטוקסית (Cytotoxic) כנגד תאי אדם סרטניים מסוג HL-60 (לויקמיה) באופן שתלוי ביחס ישר למינון.3
מחקר סיני (2003) הראה כי לפוליסכרידים שבודדו מהצמח פעילות היפוגליקמית במודל מלאכותי של סוכרת בחולדות. לא הייתה השפעה על רמות הגלוקוז בדם של חולדות בריאות. בנוסף להשפעה ההיפוגליקמית הייתה לפוליסכרידים השפעה מיטיבה על נזק שנגרם ללבלב ולבלוטת התימוס כתוצאה מהחשיפה ל Alloxan, חומר שמשמש ליצירת מודל הסוכרת בחולדות. הפוליסכרידים גרמו גם להפחתה בצריכת המים והמזון של החולדות החולות.4