0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Coptis chinensis

Coptis chinensis

שם עברי: קופטיס

שם סיני: Huang Lian

זהו צמח ממשפחת הנוריתיים המקובל מאד בשימוש ברפואה הסינית המסורתית, בה הוא נמצא בקבוצת הצמחים מטהרי החום ומייבשי הלחות. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הקופטיס לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא משמש בעיקר לטיפול בזיהומים שונים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

תופעות לוואי (נדירות) עלולות לכלול בחילות והקאות; מינון יתר עלול לגרום רעילות שתתבטא בשלשולים, הקאות, תחושת אי נוחות בבטן, השתנה מרובה וירידה בכמות תאי הדם האדומים; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות להורדת לחץ דם. 
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך ההנקה.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3 , 45% אלכוהול, 4 -2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 250 -50 מ"ג TID.
מרתח: 3 -0.5 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 25%-15%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר 


  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מר, קר, יבש.

השפעה רפואית
מנקז אש ומפחית רעילות: 
- למצבים של חום עם התפרצות של אש וסימפטומים דוגמת חום גבוה, חוסר שקט, חוסר התמצאות, הזיות, לשון אדומה ודופק מלא ומהיר. 
- למצבים של חום ורעילות: דלקות עיניים עם כאב ואודם, דלקות גרון, אבצסים ופרונקלים.

מטהר חום ומנקז לחות: 
- לטיפול במצבים המאופיינים בחום ולחות בקיבה והמעיים עם סימפטומים של שלשולים.

מטהר אש מהלב: 
- בחוסר שקט והפרעות שינה על רקע של חוסר תיאום בין הלב והכליות.

מטהר חום ומפסיק דימום:
- דימומים מהאף, מערכת השתן ומערכת העיכול.

מנקז אש מהקיבה: 
- לטיפול בהפרעות עיכול עם ריח רע מהפה ושיהוקים.

מטהר חום מקומי: 
- לכיבים, דלקות, פצעים וכדומה.

הערות
הצמח אסור לשימוש במצבים של רוח קור, בחילות, הקאות ושלשולים על רקע של קור וחולשה של הקיבה והטחול.
אלקלואידים: איזוקוינוליניים- Berberine (4%-9%), Coptisine, plamatine, columbamine ונוספים.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, אבץ.
במחקר סיני (2006) הפחיתה תמצית מימית מיובשת של הצמח באופן משמעותי רמות כולסטרול מסוג LDL וכן רמות גלוקוז בדם של חולדות בשני מודלים שונים להדמיית מצבים של עודף כולסטרול וסוכרת. התוצאות הטובות ביותר התקבלו עם מינון של 0.5 גרם/ק"ג למשך 3-4 שבועות.1

מחקר סיני (2005) בדק את ההשפעה של מקטע מקנה השורש של הצמח, שהכיל את כל האלקלואידים המצויים בו, על ארבעה מודלים של כיבים עיכוליים. כביקורת ולצורך השוואה השתמשו באלקלואיד הנחשב כפעיל ביותר של הצמח, Berberine וכן בתרופה קונבנציונלית לטיפול בכיבים, Cimetidine. התוצאות הראו כי המקטע שכלל את כל האלקלואידים של הצמח היה יעיל ביותר במניעת הכיבים בשלושה מודלים, וכי הייתה לו השפעה מיטיבה במודל הרביעי. ההשפעה של Berberine כחומר בודד הייתה פחותה מאשר המקטע שהכיל את כל האלקלואידים וביניהם גם Berberine בכמות זהה לזו ששימשה כביקורת. החוקרים ציינו כי הצמח לא השפיע על נפח מיצי הקיבה שהופרשו, על פעילות הפפסין, ועל כמות הריר החופשי הצמוד לדופן הקיבה, אבל הפחית את רמת החומציות הכללית. בהשוואה ל- Cimitedine ציינו החוקרים כי היו הבדלים בהשפעתם על הפרשת מיצי הקיבה וכי אלו אינם פרופורציונליים להשפעה בסופו של דבר על תהליך היווצרות הכיבים בארבעת המודלים השונים.

החוקרים הסיקו כי לסך כל האלקלואידים של הצמח השפעה נוגדת-כיב אשר אינה תלויה רק ב- Berberine או במניעת הפרשה של חומצת קיבה, וכי עדיין לא ברורים המנגנונים המדויקים להשפעה זו.2

מחקר סיני נוסף (2003) מצא כי מרכיב של הצמח, שניתן לעכברים במשך 30 יום, היה יעיל בהפחתת נפחם של גידולים סרטניים מסוג Nasopharyngeal carcinoma (סרטן במחילות האף), אשר הוזרקו לעכברים. כמו כן נמצא כי המרכיב מהצמח עיכב את קצב התפתחות הגידולים. החוקרים הסיקו כי המרכיב מהצמח יכול להשפיע על ביטוי של גנים ברקמה של הגידול, וכי השפעה זו קשורה ככל הנראה להשפעתו על קצב הגדילה של הגידול הסרטני.3
1. Plant Foods Hum Nutr. 2006 Sep;61(3):139-44.
2. Chin J Integr Med. 2005 Sep;11(3):217-21.
3. Hunan Yi Ke Da Xue Xue Bao. 2003 Aug;28(4):347-52.