0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Ginkgo biloba

Ginkgo biloba

שם עברי: גינקו דו-אונתי

שם עממי: Ginkgo

זהו עץ המשתייך למשפחת הגינקואיים, שמוצאו בסין וביפן, והינו היחיד המייצג משפחה בוטנית זו. הגינקו הוא עץ נשיר נושא אצטרובלים הנישא לגובה של עד ארבעים מטר. גילו של העץ נאמד בכ- 200 מליון שנה, ובשל כך  נחשב לצמח העתיק ביותר ששרד על פני כדור הארץ - העץ יכול לחיות עד 1000 שנים. בטבע נחשב הגינקו למין נכחד, אך שרד במקדשים וגנים במזרח הרחוק. עמידותו ושרידותו של העץ קשורים ככל הנראה בפיטו-כימיקלים של עליו, המקנים לו עמידות בפני חרקים, מחלות וזיהום.
הכינוי "בי-לובה" בשמו הלטיני של הגינקו קשור לצורת עלי העץ המורכבים משתי אונות. זרעיו של העץ משמשים ברפואת הצמחים הסינית המסורתית כבר קרוב לחמשת-אלפים שנה, בעיקר לבעיות הקשורות לתפקוד הריאות ולשם חיזוק כללי, ובסין וברחבי אסיה פירותיו של העץ הנקבי משמשים למאכל. בשנת 1730 הובא העץ לאירופה שם התקבל כצמח נוי אהוד. בהמשך התאקלם  גם בארצות הברית. מאז שנות ה-80 של המאה העשרים גברה ההתעניינות בצמח לאחר שזוהתה השפעתו החיובית על מערכת הדם, הלב, מערכת העצבים והמוח. הרכיבים המרכזיים אשר זוהו כאחראים לפעילות החיובית הנ"ל הינם גליקוזידים פלבונואידיים ייחודיים, לצד תרכובות טרפניות המכונות גינקולידים. ברפואת הצמחים המודרנית נעשה שימוש בתמצית תקנית המופקת מהעלים בלבד, שנאספים בסתיו בעודם מצהיבים.
הגינקו נחשב כבעל עוצמת פעילות בינונית, ומותווה בעיקר לטיפול בבעיות שמקורן בליקויים במערכות העצבים והדם. הוא נחשב כאחד מהצמחים הנרשמים ביותר למטרות רפואה באירופה וארה"ב.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלים.

בטיחות וזהירות

למרות שימוש נרחב ביותר בצמח (5 מיליון מרשמים לשנה בגרמניה בלבד) קיימים דיווחים בודדים על תגובה אלרגית לצמח; תופעות לוואי אינן נפוצות ושכיחותן באוכלוסייה עומדת על 0.5%. הן כוללות כאבי ראש, סחרחורות, דפיקות לב מוגברות, תגובה אלרגית בעור וגירוי של מערכת העיכול. במחקרים אשר בדקו תופעות לוואי לא נמצאו הבדלים בין הצמח לבין תרופת דמה; מינון יתר יכול להיגרם משימוש עודף בזרעי הצמח (חלק הצמח המצוי בשימוש הוא העלה); בשל תכונותיו נוגדות הקרישה של הצמח, יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים הסובלים מהפרעות בקרישת הדם; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות פרכוסים. יש להפסיק שימוש בצמח 3 ימים לפני הליכים כירורגיים בשל סיכון לדימום מוגבר והפחתה אפשרית של יעילות תרופות הרדמה; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות קרישה, בשל חשש לדימום מוגבר. הצמח אסור לשימוש לבעלי רגישות ידועה; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים, תמצית תקנית, 7.7 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים לא הראה כל רעילות. מחקרים אשר נערכו בחולדות ובארנבות במינונים של עד 1.6 גרם לק"ג משקל ביום, לא הראו רעילות לעוברים או השפעה מזיקה על פוריות.
הנקה: אין מידע מספק.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה תקנית: 24% פלבונים ו-6% גינקולידים, 120-240 מ"ג ליום.
חליטה: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 
  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מתקתק, מריר, סופח, ניטרלי, יבש.

השפעה רפואית
מניע דם הלב ומשפר זרימת דם בעורקים כליליים:
-תקיעות צ'י ודם הלב: תעוקת לב\חזה, קוצר נשימה, הפרעות בזרימת דם פריפרית, איסכמיה מוחית, מיגרנה.

מחזק את המוח ומערכת העצבים ומטפל בדיכאון:
- חוסר תמצית בכליות: סחרחורות, טנטון, ירידה בזיכרון, בלבול, סניליות, ירידה בראייה.

מניע דם ומטפל בגודש ובתקיעות:
- תקיעות דם בורידים: כאבים ברגליים, התכווצויות ברגליים בלילה, דליות.

מניע צ'י ומטפל בכאבים:
- תקיעות צ'י הריאות: לחץ בחזה, שיעול עוויתי, קוצר נשימה.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים.
- תרכובות פלבונואידיות: apigenin, quercitin, kaempferol, luteolin, ginkgetin, isoginkgetin.
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: .proanthocyanidins.
תרכובות איזופרנואידיות:
-ססקוויטרפנים: bilobalide.
- דיטרפנים: ginkgolides A,B, C, J, M.
- סטרולים: sitosterol.
חומצות אורגניות: aspartic acid, glutamic acid, linoleic acid, oleic, acid, palmitic acid.
חומצות אמינו: alanine, arginine, glicine, histidine, valine, tryptophan, tyrosine, leucine, lysine, methionine, serine, phenylalanine.
ויטמינים: ויטמין C.
מינרלים: מגנזיום, אשלגן, זרחן.
תרכובות פוליסכרידיות: pentosans.
קיימים דיווחים לפיהם ה–Ginkgolides שהצמח מכיל מעכבים אגריגציה (צימוד) של טסיות דם1.

אותם גינקולידים הם אנטגוניסטים ספציפיים ל- PAF- platelet aggregation factor. הם מעכבים קשירת PAF לרצפטור שלו על פני הממברנה של טסיות הדם ובכךמעכבים את שחרורו. גינקולידים מבודדים הראו עיכוב ספציפי של קישור PAF לרצפטור שלו על פני טסיות הדם, כמו גם עיכוב האגרגציה של הטסיות עצמן. הצמח
נמצא גם כתומך במערכת העצבים וכיעיל לטיפול בתסמיני דיכאון.2

ממקורות נוספים ניתן להסיק שהפלבנואידים אשר מוצו מן הצמח משמשים לשיפור זרימת הדם במוח3.

ניסויים שנערכו עם תמציות של גינקו בחולים גריאטריים הראו שיפור ביכולת המנטלית כאשר זו הייתה פגועה.4

במחקר, שפורסם ב-2006 במגזין European Journal of Neurology 1, השתתפו 60 חולים בני 50 עד 80 הסובלים מדמנציה (שיטיון) קלה עד בינונית. החולים חולקו ל-3 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה תמצית גינקו
בילובה במינון של 160 מ"ג ליום. קבוצה אחרת קיבלה את תרופת המרשם דונפזיל והקבוצה השלישית היתה קבוצת ביקורת וקיבלה תרופת דמה (פלצבו). במחקר נבדקה יעילות צמח הגינקו בילובה בטיפול באלצהיימר בהשוואה לטיפול בחומר דונפזיל (Donepezil) הנמצא בתרופות ממוריט ואריספט המשמשות לטיפול בחולי אלצהיימר. המחקר נמשך 24 שבועות. בסופו נבדקו החולים בשלושה מבחנים המקובלים להערכת התפקוד הקוגניטיבי ומצבם של חולי אלצהיימר. קבוצת החולים שנטלו גינקו בילובה וקבוצת נוטלי תרופת המרשם הראו שיפור באופן מובהק לעומת התוצאות שהשיגה קבוצת הביקורת שנטלו פלצבו. במבחן מיני-מנטל לאבחון אלצהיימר וכן
במדד קליני כללי (CGI) המצביע על שיפור או הידרדרות במצב הקוגניטיבי, נרשם שיפור קל בשתי הקבוצות בהשוואה לקבוצה שהשתמשה בפלצבו. בשתי הקבוצות ירד הציון ב-0.9 נקודות, דבר המעיד על שיפור, בעוד שבקבוצת הפלצבו הציון עלה בנקודה וחצי.5

ניסוי קליני אקראי בתנאי סמיון כפול ומבוקר בפלסבו שנערך
בארה"ב (2006) מצא כי תמצית תקנית של הצמח (EGb 761) במינון של 240 מ"ג ליום למשך 4 שבועות ב-22 חולי טרשת נפוצה הקלה במידה מסוימת על פרמטרים תפקודיים כגון עייפות6.

ניסוי קליני שנערך בסין (2006) על 109 חולי סכיזופרניה מצא כי תמצית תקנית של הצמח שיפרה את התפקוד החיסוני הפריפריאלי שנמצא במצב ירוד בקרב החולים לפני הטיפול7.
1. Weiss, R. F. MD: Herbal Medicine (1988) p. 178-179.
2. Geriatr Forsch. 1993;3:45-53.
3. Trends. Pharm. Sci. 1986;7: 397.
4. Arzheim, Forsch. 1966;16:719.
5. Eur J Neurol. 2006, Sep 13;9:981-985.
6. Explore (NY). 2006 Jan;2(1):19-24.
7. Psychopharmacology (Berl). 2006 Sep;188(1):12-7. Epub 2006 Aug 12.