0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Ligusticum spp.

Ligusticum spp.

שם עברי: ליגוסטיקום

שם סיני: Chuan Xiong

מוצאו של הצמח, ממשפחת הסוככיים, בסין.
ברפואה הסינית המסורתית הוא נחשב לאחד ממעצימי הדם הנפוצים שבשימוש. הצמח דומה בתכונותיו ובהשפעתו לאנג'ליקה האירופאית.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית

ממריץ/מחמם, ממריץ קיבה, משפר זרימת דם היקפית, נוגד אנמיה, נוגד אסטמה, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד עווית (מערכת נשימה), נוגד עווית, נוגד קרישה.

שימושים מקובלים עיקריים

אל-וסת (אמנוריאה), אנמיה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), כאבי מחזור, כאב ראש (אקוטי).

שימושים מקובלים משניים

אסטמה, ברונכיטיס (אקוטי), ברונכיטיס (כרוני), הפרשות וגינליות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, חולשת מערכת העיכול, יתר קרישות הדם, כאבי ביוץ, כאבי בטן עוויתיים (Colic), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, מגרנה, נזלת, סינוסיטיס, רגישות וכאב בגב התחתון, שפעת והצטננות, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).

בטיחות וזהירות

יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במקביל לנוגדי קרישה; מינון יתר עלול לגרום להקאות ולסחרחורות.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-6 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-250 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 





  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
פיקנטי, מתקתק, מריר, חמים, יבש.

השפעה רפואית
מעצים את הדם ומניע את הצ'י.
- עימדון דם: כאבי מחזור, אל וסת, קשיים בלידה.
- תקיעות צ'י: מחושים וכאבים בחזה ובבטן.

מגרש רוח ומקל על כאב.
- פלישת רוח קרה: כאב ראש, סחרחורת.
- רוח בעור: פריחות וגרד.

הערות
- הצמח נחשב לספציפי לטיפול בכאב ראש על רקע של רוח, חום, קור או חוסר דם.
-
הצמח לא מתאים לשימוש במצבים המאופיינים בחוסר יין עם סימני חום, כאבי ראש
הנובעים מעלייה של יאנג הכבד או כתוצאה מדימום וסתי עודף.


תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: ferulic acid, caffeic acid, vanillin, vanillic acid, protocatechuic acid
נגזרות של פטאליד דוגמת -
ligustilides, senkyunolides, butylphthalides, butylidene phthalides,
diligustilides, wallichilides, neocnidilide, cnidiumlactone
- אנטראקינונים: chrysophanol
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: pinene, myrcene, phellandrene, p-cymene, limonene, terpinene
- סטרולים: beta-sitosterol
אלקלואידים: chuanxiongzine, tetramethyl pyrazine
חומצות אורגניות: palmitic acid, linolenic acid,
חומצות אמינו: וולין, איזולאוצין
ויטמינים: חומצה פולית, ויטמין A

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות, החשובה שביניהן Z-ligustilide.

תוצאות מחקר השוואתי שנערך בסין בהשתתפות 158 חולים שסבלו מאוטם מוחי זמני - TIA transient
ischemic attack, עולה כי הצמח גורם להגברת זרימת הדם המוחית, להאצת מהירות זרימת הדם בגוף, להרפיית עווית בשרירי העורקים ולהפחתת ההתנגדות העורקית ההיקפית. השפעת הצמח הייתה טובה יותר בכל המדדים ביחס לאספירין1 (P < 0.05).

במחקר סיני שנערך בשרקנים (קביות) נעשה ניסיון להעריך את פעילות הצמח ומנגנון השפעתו במקרים של אסטמה ברונכיאלית.
במחקר נצפתה השפעה מעכבת של הצמח על עווית הסמפונות, הנגרמת על ידי היסטמין ואצטיל-כולין, וירידה משמעותית ברמות TXB2 ובתקופת הדגירה שחלפה מזמן שאיפת האנטיגן ועד להתקף האסטמתי, שהתמשכה יותר בקרב השרקנים שקיבלו
את הצמח. שכיחות האסטמה והתמותה פחתו בקבוצת הניסוי יחסית לקבוצת הביקורת, P
< 0.01. ובנוסף השתפר התפקוד הריאתי באופן משמעותי בקבוצת הניסוי. שיעור היעילות המשוקלל של הטיפול היה 92% לעומת 62% בקבוצת הביקורת. הניסוי הראה עוד כי שימוש בצמח גורם להרפיית השריר החלק של הסמפונות, משפר מדדים ריאתיים ומעכב שחרור וייצור של TXA2, ללא כל תופעות לוואי.2

החומרים Butylidenephthalide, ligustilide, butylphthalide
בודדו משמן אשר הופק מליגוסטיקום. Butylidenephthalide נמצא כיעיל ביותר מביניהם בעיכוב התכווצויות של רחם חולדות אשר נגרמו עקב חשיפה לחומרים:prostaglandin F2 alpha, oxytocin , Ach. ההשפעה נוגדת העווית של המרכיב Butylidenephthalide דמתה לזו שהושרתה ע"י מתן פאפאברין.3

ההשפעה של המרכיב ligustrazine שמוצה מהצמח נבדקה על מודל עכברי של פגיעה ריאתית. העכברים במחקר לקו בפנקריאטיטיס נמקי המוביל לתגובה דלקתית סיסטמית, המאופיינת בשפעול מפושט של לויקוציטים, מה שגורם לפגיעה ריאתית. במחקר הודגם כי ליגוסטרזין יכול לשפר את מצב הנזק המיקרו-צירקולטורי ולהפחית את
היקף הנזק הריאתי.4
1. Chen DR, Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1992 Nov;12(11):672-4, 645-6.
2. Shao CR, Chen FM, Tang YX. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1994 Aug;14(8):465-8.
3. Ko WC 1980 Jpn J Pharmacol. 1980 Feb;30(1):85-91.
4. Zhang JX et al. Hepatobiliary Pancreat Dis Int. 2006 Nov;5(4):605-9.