0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Melissa officinalis

Melissa officinalis

שם עברי: מליסה רפואית

שם עממי: Lemon balm

מוצאה של המליסה במזרח התיכון ובמערב אסיה, משם התפשטה לרוב חלקי העולם. לשמן הנדיף שבעלי הצמח ארומה וטעם לימוניים, ההופכים אותו לאחד האהודים מבין צמחי התבלין המשמשים לחליטה. לאורך הדורות שימשה המליסה ברפואה המסורתית של עמים רבים, כצמח מחזק שביכולתו לרפא בעיות רפואיות רבות. הצמח יועד בעת העתיקה לטיפול בבעיות נשים ובבעיות עצבים כנדודי שינה (אינסומניה), פרכוסים, עוויתות, כאבי ראש, פלפיטציות, מיגרנות, כאבי שיניים, הצטננות, הכשות חרקים ואפילו גידולים.
"מי מליסה כרמליתיים" שמשו כתרופת-על לכל המחלות. מקור המשקה בנזירי המסדר הכרמליתי שנוסד במאה ה-13 על הר הכרמל, ומשם נפוץ לרחבי האימפריה הצלבנית. המשקה התבסס על תמציות שהופקו ממליסה, לימון, ציפורן, קינמון, כוסברה, מיורן ואנג'ליקה. הוא שימש בעיקר כמרגיע, לטיפול בבעיות של פעילות יתר של מערכת העצבים.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת המליסה לצמח עדין המותווה לטיפול בהפרעות עיכול, וכן בבעיות שמקורן בפעילות יתר של בלוטת התריס ומערכת העצבים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלים.

בטיחות וזהירות

קיימים דיווחים בודדים על אודות אלרגיה מקומית כתוצאה משימוש חיצוני בצמח; הצמח עלול להגביר השפעתן של תרופות הרגעה ממשפחת הברביטוראטים; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס או מגלאוקומה (ברקת).
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. לפי מקורות אחדים הצמח אינו מתאים לשימוש בתקופה זו עקב תכונותיו ממריצות הרחם (אמנוגוג). לפי מקורות אחרים ניתן להשתמש בצמח גם בתקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו .

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID. 
תמצית יבשה: 5:1, 150-300 מ"ג TID. 
חליטה: 2-5 גרם TID. 
כחלק מפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 
  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
חמוץ, מעט מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע צ'י:
- תקיעות צ'י הלב (עליית יאנג הכבד): כאבי ראש, עיניים שורפות, טשטוש ראייה, טינטון, סחרחורות, גלי חום, אי שקט, דופק מואץ, יתר לחץ דם.
- תקיעות צ'י באדרנל\כליות: כאב באזור הכליות ובגב התחתון, דיכאון.
- תקיעות צ'י בריאות: צפצופי נשימה, שיעול עוויתי.
- תקיעות צ'י בקיבה: קשיי עיכול, גזים, הקאות.
- תקיעות צ'י ברחם: כאבי מחזור, וסת לא סדירה, תסמונת קדם וסתית.
- תקיעות צ'י בשלפוחית: השתנה מועטת, כואבת ותכופה.

מרגיע את הנפש ומסלק חום:
- אש בכבד ובלב: אי שקט, הפרעות שינה, סחרחורות, פליפיטציות, מתח.

מזין את התמצית: 
- חוסר תמצית בכליות ובכבד: זיכרון לקוי, בלבול, דיכאון.
תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים:caffeic acid, chlorogenic acid, rosmarinic acid, thymol 
טאנינים
תרכובות פלבונואידיות: quercetin, apigen, kaempferol, luteolin
אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: catechines
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים: limonene, linalol, geraniol, nerol
citronellal, citral a (geranial), citral b (neral), methyl citronellate, ocimene, citronellol
ססקוויטרפנים: humulene, beta-caryophyllene, beta-caryophyllene oxide, germacrene, farnesene
טריטרפנים: ursolic acid, pomolic acid, oleanolic acid 
סטרולים: campesterol, beta-sitosterol

הצמח מכיל שמן נדיף (0.1%-0.2%), הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות. 
ניסוי קליני שנערך באיראן (2003) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על חולי אלצהיימר. הניסוי נערך בתנאי סימיון כפול, היה אקראי וכלל קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. החולים צרכו במשך ארבעה חודשים 60 טיפות ליום מהתמצית או פלסבו. נמצא כי התמצית הובילה לתוצאות טובות יותר מפלסבו באופן משמעותי מבחינת התפקוד הקוגניטיבי. לא היה הבדל בין הקבוצות בכל הנוגע לתופעות לוואי, פרט לעצבנות שהייתה שכיחה יותר בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי הצמח הוא בעל ערך בטיפול בחולי אלצהיימר ברמה קלה עד בינונית וכי יש לו השפעה חיובית על עצבנות בקרב החולים.1

ניסוי קליני בריטי (2002) אקראי ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של שמן אתרי המופק מהצמח על 72 חולים הסובלים מעצבנות הקשורה לדמנציה (Dementia) חמורה. השמן האתרי, מהול בתחליב בסיס, נמרח על הפנים והידיים של המטופלים פעמיים ביום. במהלך ארבעת שבועות הניסוי הושוו פרמטרים הבודקים את העצבנות הקלינית ואת איכות החיים. לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות. 21 מבין 35 המטופלים בקבוצת המחקר (60%) הציגו ירידה של 30% במדד הבודק את רמת העצבנות, בהשוואה ל- 14% בלבד מבין המטופלים בקבוצת הביקורת. השיפור המדייני (מונח סטטיסטי) בעצבנות היה 35% בקבוצת המחקר לעומת 11% בקבוצת הביקורת.2

ב-1974 דווח על האפקט המרגיע של תמצית מליסה על חולים פסיכיאטריים, וצוין שיפור ניכר בתסמינים דוגמת עצבנות, חוסר שקט, דפיקות לב, וכאבי ראש.3

ניסוי קליני גרמני (1999) אקראי בסמיון כפול ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של קרם המכיל תמצית תקנית של הצמח בטיפול בווירוס הרפס סימפלקס (Herpes simplex). נבדקו רק מקרים בהם ההרפס הופיע לפחות 4 פעמים בשנה. הניסוי כלל 66 משתתפים, 34 מהם קיבלו את הקרם ו-32 קיבלו פלסבו. המטופלים התבקשו למרוח את הקרם על המקום הנגוע 4 פעמים ביום במשך חמישה ימים. נמצא כי הקרם שהכיל את התמצית היה יעיל בקיצור משך ההחלמה ובמניעת ההתפשטות של הזיהום הוויראלי. בנוסף הוכיח התכשיר השפעה מהירה על סימפטומים כגון עקצוץ, שריפה, דוקרנות, נפיחות, נוקשות ואדמומיות של העור. כמו כן, נמצא כי ניתן להאריך את המרווחים שבין התקפות הווירוס באמצעות שימוש בקרם הצמחי.4

בעבר דווח על שימוש מקומי חיצוני בקרם המכיל תמצית צמח המליסה: נצפתה פעילות אנטי-ויראלית (Herpers Simplex) אשר הוכחה הן בניסוי קליני והן בתנאי מעבדה (In-Vitro).5 משערים כי הפעילות האנטי-ויראלית מקורה בעיקר בחומר Rosmarinic Acid.

ניסוי קליני בריטי, אקראי, בתנאי סימיון כפול ומבוקר בפלסבו שכלל 18 משתתפים מצא כי תמצית תקנית של הצמח במינון 600 מ"ג ביום מנע את ההשפעה השלילית על מצב הרוח שנגרמה באמצעות מכשיר הגורם למצבי סטרס. נמצא כי חלה עלייה משמעותית בציון שנתנו המשתתפים לגבי מצב הרוגע שלהם וכן ירידה בציון שהם נתנו לגבי מצב הערנות שלהם. מינון של 300 מ"ג ליום הוביל לעליה במדד ששיקלל מהירות ודיוק של עיבודים מתמטיים על ידי המשתתפים.6

מחקרים על ההשפעה של מליסה על תפקוד בלוטת התריס הראו שתמצית הצמח מעכבתTSH על ידי מניעת היצמדות של חומר זה לקרום התא, וכן על ידי עיכוב של האנזים Idothyronine Deiodinase
.7 המחקר נערך בתנאי מעבדה (in vitro). בנוסף נמצא כי תמצית הצמח עיכבה קולטנים ופעילות של נוגדנים בדמם של חולי מחלת גרייב (יתר פעילות של בלוטת התריס).8
1. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2003 Jul;74(7):863-6.
2. J Clin Psychiatry. 2002 Jul;63(7):553-8.
3. Med - Klin. 1974;69(23):1032.
4. Phytomedicine. 1999 Oct;6(4):225-30.
5. Therapiwoche. 1984;34(9):1193.
6. Psychosom Med. 2004 Jul-Aug;66(4):607-13.
7. Endocrinology. 1984;115(2):527 
8. Horm. Metab. Res. 198
1. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2003 Jul;74(7):863-6.
2. J Clin Psychiatry. 2002 Jul;63(7):553-8.
3. Med - Klin. 1974;69(23):1032.
4. Phytomedicine. 1999 Oct;6(4):225-30.
5. Therapiwoche. 1984;34(9):1193.
6. Psychosom Med. 2004 Jul-Aug;66(4):607-13.
7. Endocrinology. 1984;115(2):527 
8. Horm. Metab. Res. 1984;16(4):183.