0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Mentha piperita

Mentha piperita

שם עברי: נענע חריפה | מנטה

שם עממי: Peppermint

הנענע ידועה כאחד מצמחי התבלין הנפוצים ביותר בשימוש. מוצאה באירופה ובחצי האי הבריטי, והיא צמח גינה נפוץ למדי ברחבי העולם. השימוש בה לצורכי רפואה מתועד היטב ברפואות המסורתיות של עמים רבים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הנענע לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול בבעיות מערכת העיכול

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלים.

בטיחות וזהירות

ידועים מספר מקרים בהם דווח על פריחה בעור עקב שימוש בצמח; תופעות לוואי הנגרמות עקב שימוש בשמן הנדיף עלולות לכלול כאבי ראש, דופק איטי, נזק לרירית הפה, צרבות וכן צריבה בפי הטבעת עקב שימוש בכמוסות המכילות את השמן הנדיף; יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב הסובלים מאבנים בכיס המרה ואין להשתמש בצמח באוכלוסיה זו ללא השגחה מקצועית; יש לנקוט זהירות בשימוש בשמן הנדיף באינהלציות; בשל תכולת הטאנינים בצמח, עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל ותת תזונה. כמו כן יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במצבים דלקתיים או כיביים בדרכי העיכול. יש ליטול את הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמיןB1 ותרופות/צמחים המכילים אלקלואידים (דוג' תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין) וכן תרופות להרחבת סימפונות, טיילנול, ואקמול; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מריפלוקס (החזר ושטי); אין להשתמש בשמן הנדיף לא מדולל ישירות על עור חשוף (במיוחד בתינוקות וילדים קטנים); מדד רעילות LD 50: שמן נדיף; בניסוי עם חולדות; 4.4 גרם לכל קילו משקל.
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. לפי מקורות מסוימים הצמח אינו מתאים לשימוש בתקופה זו עקב תכונותיו ממריצות הרחם (אמנוגוג). לפי מקורות אחרים ניתן להשתמש בצמח גם בתקופה זו.
הנקה: השימוש בעלים אפשרי בתקופה זו, אולם השימוש בשמן הנדיף אסור בהחלט.

אופני שימוש ומינונים

Peppermint Oil B.P (שמן) 0.2-0.05 מ"ל TID.
טינקטורה 1:3 60% אלכוהול 2-1 מ"ל, TID.
חליטה: 5-2 גרם TID. 
כחלק מפורמולה: 30%-25%. 

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 

  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
חריף, חמים/קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק רוח קרה\חמה וליחה:
- פלישת רוח חום\קור: כאב ראש, צמרמורות , חום.
- לחות קרה בראש: גודש בסינוסים, נזלת מימית, סינוסיטיס אקוטי.
- ליחת קור בריאות: קוצר נשימה, שיעול עם ליחה לבנה דלילה, ברונכיטיס (אקוטי).

מניע את צ'י הכבד, כיס המרה, הקיבה והמעיים:
- תקיעות צ'י בכבד, כיס המרה והקיבה: עוויתות של דרכי המרה. הפרעות עיכול- בחילות והקאות, גזים, חוסר תיאבון.
- תקיעות צ'י המעיים: הפרעות עיכול עם כאבי בטן והתכווצויות המחמירים במתח.



תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: caffeic acid, chlorogenic acid, rosmarinic acid
טאנינים (6-12%)
תרכובות פלבונואידיות (12%): גליקוזידים של apigenin, diosmetin, luteolin
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים: menthol, menthone, isomenthone, menthofuran, menthyl acetate
קרוטנואידים: alpha-carotene, beta-carotene
תרכובות פוליסכרידיות: סיבים (11%), פקטין (3%)
ויטמינים: ויטמין E, B1, B2, B3, כולין
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, נתרן, מינרלי קורט
חומרים מרירים

הצמח מכיל שמן נדיף (עד 1.5%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות
במטא-אנליזה שפורסמה בשנת 1998 וסקרה שמונה ניסויים קליניים בהם נעשה שימוש בשמן המופק מהצמח לטיפול בתסמונת המעי הרגיז (IBS) נמצאה השפעה חיובית משמעותית בהשוואה לפלסבו בחמישה מבין המחקרים.1בניסוי קליני (1994) שכלל 20 משתתפים נמצא כי המרכיב הפעיל בשמן המופק מהצמח, מנתול (Menthol), גרם להפחתה בשיעול שנגרם עקב שאיפה של Citric acid. מנתול ניתן 5 דקות לפני השאיפה של החומר מעורר השיעול ונמצא יעיל יותר מפלסבו.2

תוצאות משני מחקרים שונים מעידות כי לשמן המופק מהצמח פעילות נוגדת-דלקת כאשר הוא נצרך לאורך זמן. בניסוי קליני (2003) שכלל 32 משתתפים חולי גנחת הסמפונות(bronchial asthma) תלויי סטרואידים נמצא כי צריכה של מרכיב פעיל מהשמן, 1,8-cineole, שלוש פעמים ביום למשך 12 שבועות הובילה להפחתה של 36% בשימוש בטיפול הסטרואידיאלי. זאת בהשוואה להפחתה של 7% בלבד בעקבות שימוש בפלסבו.3

בניסוי השני (1998) נמצא כי מינון זהה של המרכיב הפעיל, 1,8-cineole, עיכב את הייצור של מטבוליטים של חומצה ארכידונית, Leukotriene 4 (40.3-57.9%) ו- Prostaglandin E2 (31.3-42.7%). העיכוב נצפה בתוך ארבעה ימים בניסויי מעבדה שהתבצעו בתאים של מערכת החיסון מסוג מונוציטים שנדגמו מחולי אסטמה ומאנשים בריאים.4

בניסוי קליני (1996) נמצא כי עוצמת כאב הראש בקרב 41 מטופלים בגילאי 18-65 הופחתה באופן משמעותי בעקבות טיפול מקומי בתכשיר שהכיל 10% שמן מהצמח. בהשוואה למטופלים שצרכו משכך כאבים קונבנציונלי בשם Acetaminophen לא היה הבדל משמעותי בהשפעה נוגדת הכאב.5
1. Am J Gastroenterol. 1998;93:1131–1135.
2. Thorax. 1994;49:1024–1026.
3. Respir Med. 2003;97: 250–256.
4. Eur J Med Res. 1998;3:407–412.
5. Nervenarzt. 1996;67:672
1. Am J Gastroenterol. 1998;93:1131–1135.
2. Thorax. 1994;49:1024–1026.
3. Respir Med. 2003;97: 250–256.
4. Eur J Med Res. 1998;3:407–412.
5. Nervenarzt. 1996;67:672–681.