חפש צמח:

Passiflora incarnata

שם עברי: שעונית | פסיפלורה

שם עממי: Passion flower

מוצאה של השעונית בארה"ב. זהו צמח מטפס הנאסף לצורכי רפואה בתקופת הפריחה. לצמח מסורת ארוכה ומתועדת היטב של שימוש לצורכי רפואה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הפסיפלורה לצמח עדין המשמש לטיפול במצבים הנובעים מעודף פעילות עצבית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

נוף הצמח.

השפעה ידועה בספרות המקצועית

מוריד לחץ דם, מרגיע, משרה שינה, משכך כאבים, נוגד עווית.

שימושים מקובלים עיקריים

אי-שקט, נדודי שינה (אינסומניה).

שימושים מקובלים משניים

היפראקטיביות, חרדה, לחץ דם גבוה, כאב ראש (אקוטי), מתח מתמשך (סטרס), פלפיטציות.

בטיחות וזהירות

הצמח מעורר תופעות לוואי נדירות למדי, המערבות בדרך כלל תגובה אלרגית; מחקרים שנערכו בבעלי-חיים הצביעו על פוטנציאל רעילות של הצמח במינונים של 1 גרם/קילו ומעלה; האלקלואיד Harmaline יכול לגרום במינונים גבוהים להפרעות ראיה, לבלבול ואף להזיות, אולם אין בצמח כמות מספקת ממנו בכדי לחולל תסמינים אלו; שימוש בצמח בשילוב עם תרופות מרגיעות ממשפחות הברביטוראטים והבנזודיאזיפינים עלול להגביר את השפעתן ואת זמן השינה המושרה בעקבות השימוש בהן.
הריון: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו. לא ידוע על נזק או על רעילות עקב שימוש בתקופה זו. מחקרים שנערכו בבעלי-חיים לא הצביעו על נזק לעוברים.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 3.6% ויטקסין, 100-300 מ"ג TID.
חליטה: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

במבט סיני מסורתי
רכיבים פעילים
מחקרים
References

איכויות
מעט מריר, נטרלי, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מזין את יין הלב ומרגיע נפש:
-עליית יאנג הכבד: כאב ראש, עוויתות, הפרעות שינה, חוסר שקט.
- חוסר יין הלב: פליפיטציות, חרדה, גלי חום, מתח כרוני, הפרעות שינה, יתר לחץ דם.

מניע צ'י, מסלק רוח פנימית ומפחית עוויתות:
- תקיעות צ'י באדרנל (כבד\כליות): מתח נפשי, כאב באזור הכליות והבטן.
- רוח פנימית: רעידות, פרכוסים, התכווצויות, אפילפסיה, מחלת פרקינסון.

מניע את צ'י הריאות:
- תקיעות צ'י בריאות: שיעול יבש, קוצר נשימה, שעלת, אסטמה.

תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות: vitexin, isovitexin, apigenin, orientin
homoorientin, lucenin, kaempferol, quercetin, rutin, saponaretin, saponarine
אלקלואידים: harman, harmaline, harmalol, harmol, harmine, passiflorine
גליקוזידים ציאנוגנטיים: gynocardin
תרכובות פוליסכרידיות: סיבים (7-26%)

הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף הכולל מגוון של תרכובות פיטוכימיות (כ- 150 מרכיבים).

ניסוי קליני שנערך באיראן (2001) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על 36 משתתפים שאובחנו כסובלים מחרדה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי, האחת קיבלה 45 טיפות של התמצית ליום ובנוסף טבליית פלסבו, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה טיפות של פלסבו בנוסף לטבלייה של Oxazepam, תרופה קונבנציונלית לטיפול בחרדה. הניסוי נערך 4 שבועות. התוצאות הראו כי לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות וכי שני הטיפולים היו יעילים לטיפול בחרדה. התרופה הקונבנציונלית גרמה לתגובה מהירה יותר אך הובילה להפרעות בכושר העבודה של המטופלים. החוקרים הסיקו כי כיוון ששני הטיפולים השיגו תוצאה דומה לאחר 4 שבועות, העובדה שתמצית הצמח לא גרמה להפרעות בכושר העבודה מהווה יתרון.1

לאלקלואידים ולפלבונואידים שהצמח מכיל פעילות מרגיעה בבעלי חיים.2,3

סדרה של מחקרים הודיים הראו כי לתמצית מתנולית של הצמח פעילות נוגדת-אסטמה, נוגדת-שיעול, וכן פעילות מעוררת מינית (Aphrodisiac) בבעלי חיים.4-6

למיצויים של הצמח נמצאה השפעה מדכאת על פעילות מערכת העצבים המרכזית. כן נמצא, כי הם גורמים לירידה בלחץ הדם.7

1. Akhondzadeh S et al., J Clin Pharm Ther. 2001 Oct;26(5):363-7.

2. Aoyagi, N. et Al., Chem Phram. Bull. 1974;22:1008.

3. Lutomski, J., Wrocinski, T., Bull. Inst. Lec. 1960;6:176.

4. Dhawan K et al., Phytother Res. 2003 Aug;17(7):821-2.

5. Dhawan K et al., Phytother Res. 2003 Apr;17(4):401-3.

6. Dhawan K, Sharma A, Fitoterapia. 2002 Aug;73(5):397-9.

7. The Merck Index 9th Edn. (1976) U.S.A.

B.H.P (1983) p. 154

Martindale 25th Edn, p. 1540

1. Akhondzadeh S et al., J Clin Pharm Ther. 2001 Oct;26(5):363-7.
2. Aoyagi, N. et Al., Chem Phram. Bull. 1974;22:1008.
3. Lutomski, J., Wrocinski, T., Bull. Inst. Lec. 1960;6:176.
4. Dhawan K et al., Phytother Res. 2003 Aug;17(7):821-2.
5. Dhawan K et al., Phytother Res. 2003 Apr;17(4):401-3.
6. Dhawan K, Sharma A, Fitoterapia. 2002 Aug;73(5):397-9.
7. The Merck Index 9th Edn. (1976) U.S.A.

B.H.P (1983) p. 154
Martindale 25th Edn, p. 1540