0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Anemarrhenae asphodeloides

Anemarrhenae asphodeloides

שם עברי: אנאמרנה

שם סיני: Zhi Mu

הצמח משתייך למשפחת השושניים ומוצאו בסין. הוא דומה מאד במבנהו, באיכויותיו ואפילו בשמו לעירית הגדולה (Asphodelus microcarpus) הגדלה בשפע בארץ ישראל. הוא נאסף בסתיו.

ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת אנאמרנה לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המותווה בעיקר למצבים המאופיינים בחום, דוגמת גלי חום של גיל המעבר.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

קנה שורש.

בטיחות וזהירות

לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד; הצמח אינו מתאים למצבים המאופיינים בשלשולים על רקע של חולשת מערכת העיכול.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: אין מספיק מידע.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 300-150 מ"ג TID.
מרתח: 4 -2 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-25%.


מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר 


  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References

איכויות
מר, קר.

השפעה רפואית
מטהר חום ומצנן אש: 
- חום גבוה, חוסר שקט, צמא ודופק מהיר ושטחי, עודף חום בריאה ובקיבה. 
- משמש לשיעולים עקב חום בריאה עם כיח צמיג וצהוב. 

מעשיר את היין ומלחלח במצבי יובש: 
- לחוסר יין של הריאה והכליה עם סמני חום דוגמת הזעות לילה, חוסר שקט, חום נמוך בשעות אחה"צ, חום בגפיים ודימומים בחניכיים. 
- לסימני חום בכליה עם יצר מיני מוגבר.

מייצר נוזלים ומטהר חום: 
- לכיבים בחלל הפה ודלקות עקב חוסר יין. למצבים של צמא ויובש.


הערות
הצמח לא מתאים לשימוש במצבים המאופיינים בשלשולים על רקע חולשת צ'י הטחול.

במחקר סיני (2007) שנערך בבתנאי מעבדה נצפתה פעילות כנגד תאי כבד אנושיים ממאירים, שיוחסה לאחד המרכיבים הפעילים של הצמח, Sarsasapogenin. החוקרים הסיקו כי החומר הוביל להאצת תהליך האפופטוזיס בתאים הסרטניים.1 ניסוי סיני נוסף (2007) הראה כי Sarsasapogenin הציג פעילות נוגדת דיכאון בחולדות על פי מודלים שונים שנבדקו.

מחקר סיני (2006) בדק אם ספונינים סטרואידיאלים מהצמח מגנים מפני איבוד רקמת עצם בעקבות כריתת שחלה בחולדות. המחקר נערך במשך 12 שבועות ומתוצאותיו עולה כי הספונינים מהצמח גרמו לעליה בפעילות האנזים Alkaline phosphatase, ולירידה בריכוז של osteocalcin ללא השפעה על משקל הגוף. כמו כן נמצא כי הספונינים מנעו את ניוון הרחם ואת אובדן המינרלים מהעצם. עוד נמצא כי הטיפול בספונינים גרם לתיקון השינויים בריכוזי הסידן והאסטרדיול בסרום של החולדות כרותות השחלה. בבדיקה היסטולוגית נמצא כי בעקבות הטיפול נמנעה הפחתה בעובי ובצפיפות עצם הטיביה של החולדות, ללא השפעה על מספר האוסטאוקלאסטים, וכי חל שיפור בפעילות יצירת העצם. המסקנות מתוצאות המחקר הן כי צריכה ראויה של ספונינים סטרואידיאלים מהצמח מנעה את איבוד רקמת העצם בחולדות עקב קידום יצירת עצם ולא בעקבות בלימה של תהליך הספיגה החוזרת של העצם (תהליך בו תאים מסוג Osteoclasts מפרקים את העצם ומשחררים מינרלים ממנה אל הפלזמה).3

ניסוי שנערך בוויאטנם (2004) בדק את ההשפעה של תמצית אתנולית של הצמח על הפרשת האינסולין מאיי לבלב של חולדות בריאות וכן של חולדות סוכרתיות בתנאי מעבדה. במחקר נמצא כי התמצית גרמה להפרשה מוגברת של אינסולין בתגובה לריכוזים שונים של גלוקוז בשני סוגי איי הלבלב וביחס ישר לריכוז התמצית (2,4,8 מ"ג/מ"ל).4

במחקר קודם שנערך ביפן (2001) נמצא כי תמצית מימית מקנה השורש של הצמח הפחיתה את רמות הגלוקוז בדם של עכברים שהיוו מודל לסוכרת סוג 2. בתום 7 שעות מזמן מתן התמצית, במינון של 90 מ"ג/ק"ג, חלה ירידה בשיעור של 29.6% ברמות הגלוקוז. בעקבות בדיקות נוספות הסיקו החוקרים כי מנגנון הפעולה של התמצית היה בהפחתת התנגודת לאינסולין. כמו כן נמצא כי המרכיב הפעיל של התמצית היה חומר בשם Mangiferin .5

תמציות מימיות של הצמח הראו פעילות מעכבת חזקה על מיקרואורגניזמים דוגמת E. coli, Staphylococcus aureus, Vibrio cholerae, Salmonella typhi ונוספים. הזרקה תת-עורית של תמצית הצמח לארנבות בו-זמנית עם חיידק הסלמונלה, מנעה עלייה בחום גופן. הזרקה תוך ורידית של הצמח לבעלי חיים במעבדה גרמה לדיכוי הנשימה ולהפחתה משמעותית בלחץ הדם.6

1. Cell Biol Int. 2007 Sep;31(9):887-92.
2. Pharmazie. 2007 Jan;62(1):78-9.
3. Acta Pharmacol Sin. 2006 Jun;27(6):728-34.
4. Exp Clin Endocrinol Diabetes. 2004 Oct;112(9):520-5.
5. Biol Pharm Bull. 2001 Sep;24(9):1009-11.
6. Bensky D., Gamble A.(1986) Chinese Herb. Med. Mat. Med. Eastland press, p. 56.