Salvia miltiorrhiza

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים:salvianolic acids A+ B, lithospermic acid, isoferulic acid
תרכובות איזופרנואידיות:
- דיטרפנים:
דיטרפן קינונים המכונים טאנשינונים- tanshinone I, cryptotanshinone,
hydroxytanshinone, methyltanshinonate, methylene tanshiquinone,
przewatanshinquinone A & B, dihydrotanshinone, tanshinol A, B &
C, nortanshinone, 1, 2, 15, 16- tetrahydrotanshiquinone, tanshiquinone
A, B & C, isotanshinone, dihydroisotanshinone I,
isocryptotanshinone, miltirone, salviol, tanshialdehyde
- טריטרפנים: ursolic acid
- סטרולים: beta-sitosterol, daucosterol
ויטמינים: ויטמין E
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, אבץ ומינרלי קורט
חומרים נוספים: tanshinonic acid, danshenspiroketallactone, tanshilactone

הצמח מכיל עקבות שמן נדיף.

בניסוי משנת 2006 נמצא כי לחומר הפעיל Salvianolic acid B,
אחד מהחומרים הפעילים העיקריים בשורש המרווה, השפעה נוגדת חמצון על תאי הכבד של חולדות, וזאת על-ידי עיכוב חמצון של שומנים וסילוק רדיקלים חופשיים (ROS). עוד נמצא כי חומר זה מונע שפעול של HSC) Hepatic Stellate Cells) המעורבים בתהליכים פתולוגיים בכבד ובייצור של רקמה פיברוטית. החוקרים מסכמים ואומרים כי תוצאות הניסוי מראות כי לחומר זה פעילות אנטי-הפטוטוקסית
(נוגדת רעילות בתאי הכבד).1

על פי פרסומים משנת 1984, שורש המרווה משפר את זרימת הדם בכבד ובאופן זה מונע פגיעה ברקמות והיווצרות של רקמה פיברוטית. מהפרסום עולה עוד, כי מתן שורש מרווה לבעלי חיים שנגרם להן נזק כבדי המלווה בהיווצרותה של רקמה פיברוטית גרם לצמצום עד כדי היעלמות הנגעים הפיברוטייים. החוקרים מציינים כי החומרים הפעילים בשורש המרווה מפחיתים שינויים פתולוגיים בכבד,
משפרים את זרימת הדם באיבר זה ומעכבים תהליכים המובילים להיווצרות שחמת.2

מחקר משנת 2000 מציין את הממצאים הבאים: כתוצאה מחשיפה
לגורמים רעלניים שונים דוגמת רעלנים ויראליים, אלכוהול וחומרים כימיים מסוימים, תאי אחסון שומן בכבד (Stellate cells) הופכים ל- myofibrobolasts העשירים באלפא אקטין, ואלה מייצרים ומפרישים חומרים קולגניים סיביים. התוצאה של תהליך זה מתבטאת בשקיעה מוגברת של קולגן ובהתהוות רקמה פיברוטית ושחמת הכבד. נמצא כי תמצית אשר הופקה משורש המרווה הסינית הפחיתה באופן
משמעותי את ההתבטאות של אלפא – SMA, שמשמעו עיכוב של stellate cells בתהליכים של פיברוזה כבדית.3

בניסוי קליני שנערך בסין עם אנשים הסובלים מתעוקת חזה קיבלו 323
מטופלים תמצית של מרווה במשך חודשים אחדים, לאחריהם דווח על שיפור משמעותי בתסמינים בקרב 20% מבין המשתתפים בניסוי, ועל שיפור אצל 62% נוספים.4

מחקר עדכני בחן את ההשפעות המגנות של המרווה הסינית (Salvia Miltiorrhiza) על תאי אנדותל בכלי דם של נשים הסובלות מיתר לחץ דם בתקופת ההיריון. המחקר גילה כי על ידי ויסות חומרים שונים בגוף, ביניהם הגברת הפרשת תחמוצת החנקן מהתאים, הצמח עשוי לסייע לסובלות מרעלת הריון הבאה לידי ביטוי גם ביתר לחץ דם.5

במחקר הנוכחי נבדקו רכיבים פעילים מסוג טנשינונים מהמרווה הסינית בהקשר של מניעת אלצהיימר על ידי עיכוב של פפטידים עמילואידיים במח. המחקר הראה כי לתרכובות אלה יכולת נוגדת דלקת והשפעה מעכבת ביחס לאותם פפטידים נזכרים, ובכך מהווה הגנה אפשרית מפני המחלה.6