0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

Scutellaria baicalensis

Scutellaria baicalensis

שם עברי: קערורית סינית | סקוטלריה

שם סיני: Huang Qin

זהו עשב רב-שנתי ממשפחת השפתניים הגדל בר בצפון סין, ביפן, בקוריאה, במונגוליה, בצפון הודו ובסיביר במדרונות שטופי שמש ובאדמות חוליות בגבהים של עד אלפיים מטר מעל פני הים. גובהו של הצמח נע בין 30-120 ס"מ, עליו אזמלניים ומשוננים, הפריחה קיצית וצבעה כחול/סגלגל, שורשי הצמח נאספים לשימוש רפואי בסתיו או באביב בהיותם בני כשלוש שנים.
לצמח מקום מרכזי ברפואה הסינית המסורתית כבר לפחות 2,000 שנה, ועדות לכך נמצאה על גבי טבלאות עץ שהתגלו בקברים בצפון סין. ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית והוא נחשב כיעיל ביותר לטיפול במגוון של מצבים זיהומיים, דלקתיים ואלרגיים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש.

בטיחות וזהירות

הצמח נחשב כבטוח לשימוש במינונים הרפואיים המקובלים; לפי דיווח לקה אדם בדלקת ריאות לאחר שנטל פורמולה סינית מסורתית אשר כללה את הצמח. בדיקות שנערכו לאותו אדם העלו שהצמח היה הגורם היחידי האפשרי לתופעה זו מבין הצמחים שבפורמולה; יש לנקוט זהירות בשימוש משולב עם תרופות נוגדות קרישה;  במחקר שנערך בחולדות גרמה נטילה של הצמח בשילוב תרופה לדיכוי מערכת החיסון (cyclosporine) לירידה משמעותית ברמת הספיגה של התרופה. נטילה של הצמח במקביל להזרקת התרופה ישירות לווריד לא השפיעה על רמת התרופה בדם.
הריון: אין מספיק מידע. מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע. מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-300 מ"ג TID.
מרתח: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA 
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
 
  • במבט סיני מסורתי
  • רכיבים פעילים
  • מחקרים
  • References
איכויות
מר, קר, יבש.

השפעה רפואית
מטהר אש, חום ולחות.
- חום ולחות: חום, קדחת השחת, אי שקט, צימאון, שיעול, ליחה צהובה וצמיגה, עיניים אדומות, טעם מר בפה, כאבי ראש.
- לחות חמה בקיבה ובמעיים: זיהומים ודלקות של הקיבה והמעיים, שלשולים אקוטיים.
- לחות חמה בשלפוחית : זיהומים ודלקות של השלפוחית ושל דרכי השתן.

הערות
לא מתאים לשימוש במצבים של קור במערכת העיכול.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: benzoic acid
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות
(12%): baicalin, baicalein, neobaicalein, chrysin, wogonin,
nor-wogonin, wogonoside, skullcapflavone I & II, scutevulin,
scutellarein, luteolin, apigenin, hispidulin, dihydro- baicalin,
dihydrooroxylin-A, methoxychalcone, pentahydroxy- flavononol
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: גליקוזידים אירידואידיים של catalpol, limonene, terpineol
- ססקוויטרפנים: beta-humulene, caryophyllene
- סטרולים: campesterol, stigmasterol, sitosterol
שרפים ואולאורזינים:
חומצות אורגניות: palmitic acid, oleic acid
חומצות אמינו: פרולין

הצמח מכיל עקבות שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
ממספר ניסויים קליניים שנערכו בסין בין השנים 1956-78 עולה כי הצמח טיפל בהצלחה במקרים של הפטיטיס כרונית, קדחת השני (סקרלטינה), יתר לחץ דם, גרענת (טרכומה), ודלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס).1

תוצאות מחקרים מודרניים נוספים אשר נערכו עם תמציות המופקות מהצמח וכן עם החומרים הפעילים אשר בודדו ממנו, הראו פעילויות נוספות, כמו לדוגמה: פעילות אנטיביוטית נגד מגוון של גורמים מזהמים, הגברת הפרשת מיצי מרה, הורדת חום, הפחתת תנועתיות במערכת העיכול, וכן השפעה מרגיעה כללית.2

תמציות אלכוהוליות (טינקטורות) וכן תמציות מימיות (מרתח) אשר
הופקו משורשי הצמח הראו השפעה היפוטנסיבית (הורדת לחץ דם) בבעלי חיים. רוב החוקרים מחזיקים בדעה שהשפעה זו מתבצעת באמצעות הרחבת כלי-דם היקפיים.2

לאחד מהחומרים הפעילים בצמח -Baicalein, יוחסה פעילות אנטי-אלרגית אשר מתבצעת בחלקה באמצעות עיכוב של שחרור אנזימים שונים מתאי פיטום. נמצאה גם פעילות נוגדת עווית על הסמפונות במצב של אסטמה ממקור אלרגי.3

מחקר בחן 199 צמחים אשר מיוחסת להם פעילות נוגדת סרטן על פי הרפואה הסינית המסורתית. מתוכם נמצאו מספר צמחים כיעילים לטיפול ומניעת התפשטות תאי הסרטן, בניהם הקערורית הסינית ופקעת הכורכום להם יוחסה פעילות מעכבת גידול משמעותית.4
1. Chen J.K., Chen T.T., 2004, "Chinese Medical Herbology and Phamacology", Art of Medicine Press, Inc. CA, USA., P. 139.
2. Bensky, D.F. Gamble, A., in “Chinese Herbal Medicine – Materia Medica”, P. 107-109.
3. Wang XF, Zhou QM, Du J, Zhang H, Lu YY, Su SB, Anticancer Agents Med Chem. 2013 Jul 1;13(6):923-31.
4. Meng QX, Roubin RH, Hanrahan JR, J Ethnopharmacol. 2013 Jun 21;148(1):229-38.