חפש צמח:

Arctium lappa

שם עברי: לפה גדולה

שם סיני: Niu Bang Zi

שם עממי: Burdock

הלפה הגדולה שימשה בתרבויות שונות על פני הגלובוס ובמשך מאות שנים לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות, מהתקרחות ועד סרטן. בגרמניה של ימי הביניים השתמש הילדגרד בלפה לטיפול בסרטן ובגידולים. שמו של הצמח נודע עד לסין הרחוקה, שם שימש לטיפול גם בדלקות זיהומיות של מערכת הנשימה וב"רוח חום". באירופה של המאה ה-14 נהגו המרפאים למצות את הצמח ביין בכדי לטפל בצרעת. בתקופות מאוחרות יותר השתמשו הרבליסטים בצמח לטיפול במחלות חום ובמגוון של בעיות עור. הרבליסטים אמריקנים השתמשו בצמח כמשתן, לטיפול בדלקות מפרקים, בעיות בדרכי השתן ובעיות עור. ילידי צפון אמריקה השתמשו בשורש כחלק מפורמולות להקלת תהליך הלידה. הרפואה ההודית משתמשת בלפה לטיפול בדלקות זיהומיות של מערכת הנשימה. ביפן משמשים השורש והעלים של הצמח כירק מאכל.

לפה הוא מרכיב מרכזי בפורמולות "Essiac" ו-"Hoxsey" המשמשות אוכלוסיה גדולה בארה"ב ובקנדה להתמודדות עם מחלת הסרטן. הצמח מוכר היטב, הן בפרמקופיאות מערביות (האנגלית, הגרמנית, האמריקאית) והן במזרחיות (סינית). הפרמקופיאה הגרמנית העכשווית אינה תומכת בשימוש בצמח, עקב היעדר מידע ו/או מחקרים מבוקרים. במערב, השימוש הרפואי המקובל הוא בשורש, בעוד שבמזרח משתמשים בפירות. לפה מאושר לשיווק כתוסף מזון בארה"ב, באירופה ובישראל.

ברפואת הצמחים המודרנית מסווג הלפה כמתמיר (אלטרטיבי) ומכאן שהוא משנה תהליכים מטבוליים בגוף ומאפשר לרקמות להתמודד באופן מוצלח יותר עם תפקודי תזונה וסילוק. צמחים מסוג זה משמשים בעיקר לטיפול במצבים רעלניים המתבטאים במצבים דלקתיים כרוניים כמו מחלות עור, דלקות מפרקים, מחלות אוטו-אימוניות, מחלות ממאירות וסוכרת. הלפה הגדולה נחשבת לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המתאים לשימוש משך פרקי זמן ממושכים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש, עלים, פרי (זרעים).

השפעה ידועה בספרות המקצועית

אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מגביר תיאבון, מטפל בפציעות (חיצוני), מייזע, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, ממריץ/מניע, משלשל עדין, משקם/מגן כבד, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת.

שימושים מקובלים עיקריים

דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), פסוריאזיס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שיגדון (גאוט).

שימושים מקובלים משניים

בטיחות וזהירות

אנשים הרגישים לצמחים ממשפחת המורכבים, עלולים (בשכיחות נמוכה) לפתח תגובה אלרגית; הצמח עלול לגרום לגירוי מקומי; דווח על מקרה בודד של אלרגיה מערכתית, עד כדי שוק אנפילקטי. הצמח יכול להשפיע על רמת הסוכר בדם, ולכן יש לבצע מעקב צמוד (בפיקוח רפואי) בעת טיפול באנשים הנוטלים תרופות לוויסות רמת הסוכר בדם. חשוב לציין, ששימוש בצמח לטיפול במחלות עור עלול לגרום משבר החלמה, אשר מתבטא בהחמרה של התסמינים. רצוי להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולהעלותו בהדרגה עד למינון מלא; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם חולדות, טינקטורה 50% אלכוהול, 0.7 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח משתן ונחשב לממריץ רחם, ולכן לא נהוג להשתמש בו לאורך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו, אם כי בהיותו מפנה מטבולי יש לשקול היטב שימוש זה.

אופני שימוש ומינונים

טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול; 2-8 מ"ל, 3 פעמים ביום.
תמצית יבשה: 5:1 , 300-100 מ"ג TID.
חליטה: (עלים) 2-6 גרם TID.
מרתח: (שורש) 4-2 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 20%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

במבט סיני מסורתי
רכיבים פעילים
מחקרים
References

איכויות
מריר, מתקתק, קריר, לח.

השפעה רפואית
מסלק לחות וחום; מנקז גודש לימפתי:
- חסימת לחות חמה\קרה: פריחות בעור, בלוטות לימפה נפוחות, כאבי מפרקים ושרירים, אבנים בדרכי השתן, גאוט.
- לחות חמה\קרה בעור: פריחות, קשקשים, אקזמה, פסוריאזיס, סרפדת.

מסלק חום ורעילות:
- חום ורעילות: פצעים מוגלתיים, פרונקלים, זיהומים חיידקיים ופטרייתיים; הרעלות ממזון, מצמחים ומנשיכות בעלי-חיים, אלרגיות.
- רוח חום: חום, כאבי גרון, צימאון.

תרכובות פנוליות:
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, quercetin
- ליגנאנים: arctigenin
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: sitosterol, stigmasterol
- ססקוויטרפנים: arctiopicrin
חומרים מוצילגניים (רירה)
חומרים מרירים: Lappatin
תרכובות פוליסכרידיות: (עד 45%) inulin pectin,
חומצות אורגניות: linoleic acid, linolenic acid, caffeic acid, butyric acid, acetic acid
חומצות אמינו: alanine, arginine, glicine, histidine, valine, triptopan, tyrosine, leucine, lysine, mationine, serine, phenylalanine, cystine
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, סיליקון, מנגן, זרחן, כרום ואבץ.
ויטמינים: B1, B2, B3, B6, C, E.

הצמח מכיל שמן נדיף (2%-3%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מחקרי מעבדה (in vitro) הדגימו פעילות נגד מספר חיידקי גראם שליליים, כגון E. coli, Shigella flexneri, Shigella sonnei.1 מחקרי מעבדה אחרים הוכיחו פעילות נגד נגיף האיידס.2-4

בניסוי שנערך בעכברים הודגמה פעילות מגנה על תאי כבד לאחר שאלה ספגו אלכוהול רב למשך חודש (4 גרם אתנול נקי ליום), או נחשפו לזריקה של רעל (0.5 מ"ל/קילו פחמן טטרה כלוריד). מתן מיצוי של הצמח שיפר משמעותית מדדים פתולוגיים וביוכימיים אחדים, שערכיהם הורעו בעקבות החשיפה לרעלנים, כגון רמת ציטוכרום P-450, רמת הפעילות של ציטוכרום NADPH, רמת הטריגליצרדים בדם, רמת התחמצנות השומנים ואפילו רמת הגלוטתיון. החוקרים הצביעו על הפעילות נוגדת החמצון של הצמח כמנגנון שהקל על העומס החמצוני בתאי הכבד.5

בניסוי אחר הולעטו עכברים במרתח משורש הצמח. כעבור 30 יום נצפתה עלייה דרמטית ברמות האנזים SOD (נוגד חמצון אנדוגני), הן ברקמת הכבד והן בסרום הדם. רמות ה-MDA וה-Lipofuscin (סמנים המציינים את רמת הנזק החמצוני בתאים ובתאי דם) בדם ובמוח ירדו משמעותית. החוקרים הסיקו, כי מנגנונים אלו אחראיים לפעילותו של הצמח כ"נוגד זקנה".6

בניסוי מעבדה נוסף, בו ניתנה תמצית של הצמח (לא צוין סוג המיצוי או חלק הצמח בשימוש), הודגמה יכולתו של החומר Arctigenin, לעכב סבילות של תאים סרטניים להרעבה, וכן להאט צמיחה של תאים סרטניים.7

ניסויים אחדים נערכו עם מיצויים של פירות הצמח: בניסוי מעבדה שנערך עם מיצוי אלכוהולי של פירות לפה, נמצאה השפעה חזקה על תאים סרטניים ( קרצינוגניים). מנגנון הפעולה לא פוענח אך החוקרים שיערו שהצמח מאיץ מוות תאי (apoptosis). החומרים הפעילים זוהו כ- Matairesinol, Arctigenin, Didehydroarctigenin , ואילו החומר הפעיל Arctigenin הוכיח את ההשפעה הגדולה ביותר.8

בניסוי מעבדה אשר בוצע גם הוא עם מיצוי אלכוהולי של פירות, הודגמה יכולת של Arctigenin לעכב ייצור והפרשת חלבונים המעורבים בתהליכי הלם חום הנגרמים לתאים. חלבונים אלו פועלים כזרזים בפתולוגיות דלקתיות ובגידולים סרטניים. יתרה מזו, החוקרים מצאו שהחומר מעכב סבילות של תאים סרטניים לטיפול בחום (היפרתרמיה). מכך הסיקו החוקרים שהמיצוי יכול להועיל ולשפר טיפול בחום כנגד גידולים סרטניים.9

1. Moskalenko S. Preliminary screening of far-eastern ethnomedicinal plants for antibacterial activity. J Ethnopharmacology 1986

2. Schroder HC, Merz H, Steffen R, et al. Differential in vitro anti-HIV activity of natural lignans. Z Naturforsch [C] 1990

3. Yao XJ, Wainberg MA, Parniak MA. Mechanism of inhibition of HIV-1 infection in vitro by purified extract of Prunella vulgaris. Virology 1992

4. Collins R, Ng T, Fong W, Wan C, Yeung H. A comparison of human immunodeficiency virus type 1 inhibition by. Life Sciences 1997

5. Lin SC, Lin CH, Lin CC, Lin YH, Chen CF, Chen IC, Wang LY. J Biomed Sci. 2002

6. Liu S, Li Y, Li S, Luo M, Liu X. J Tradit Chin Med. 2005

7. Awale S, Lu J, Kalauni SK, Kurashima Y, Tezuka Y, Kadota S, Esumi H. Institute of Natural Medicine, Toyama Medical and Pharmaceutical University, Toyama, Japan. 2006

8. Matsumoto T, Hosono-Nishiyama K, Yamada H, Cancer Res. 2006

22. Ishihara K, Yamagishi N, Saito Y, Takasaki M, Konoshima T, Hatayama T Cell Stress Chaperones 2006

9. Brinker FJ. Herb contraindications and drug interactions : with appendices addressing specific conditions and medicines. Sandy, Or.: Eclectic Institute, 1997