0
משתמש קיים
שכחתי סיסמא

משתמש חדש, הירשם עכשיו:

החברים שלנו נהנים יותר!
להצטרפות למועדון החברים>>

הנמכר ביותר:

Activ-Curcumin
תכשיר צמחי ייחודי, פרי פיתוח חדשני, אשר הוגש לרישום כפטנט בארה"ב, המבוסס על טכנולוגיה בלעדית להעצמת הזמינות הביולוגית של הרכיב כורכומין.

אקטיב-כורכומין מחיר: 167₪ הוספה לסל

צמחי מרפא לסוכרת



מחלת הסוכרת הפכה בעידן המודרני לאחד המצבים הבריאותיים השכיחים ביותר. סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 נמצאות בעלייה מתמדת, ובישראל מאובחנים מעל 400 אלף חולים. הטיפול הרפואי המקובל יעיל ובטוח יחסית לשימוש. מדוע, אם כך, כדאי לנקוט טיפול צמחי במחלה ומהם צמחי מרפא לסוכרת?


במאמר זה אבקש לדון בכמה שאלות הנוגעות לאופן היישום הקליני של רפואת הצמחים כיום:

  1. האם יש צידוק לטיפול צמחי באדם הסובל מסוכרת מסוג 2 בעולם המודרני, המציע שלל תרופות היפוגליקמיות יעילות למדי?
  2. האם קיים הבדל בין נטילת תרופה היפוגליקמית לנטילת צמח היפוגליקמי? לדוגמא: האם קיים הבדל מהותי בין שימוש בתרופה דוגמת מטפורמין (גלוקופאג') לבין שימוש בצמח גאלגה המכיל את הפיטוכימיקל גואנידין, עליו מבוססת התרופה הנזכרת, ואשר מנגנון פעילותם ההיפוגליקמית פחות או יותר מקביל?
  3. האם קיים 'היגיון קליני' באופן הטיפול הצמחי המודרני המקובל באדם הסובל מסוכרת? רוצה לומר, האם אנו עושים שימוש בצמחי מרפא בהתאם לשיטה מקיפה מוגדרת, או פשוט רושמים צמחים נוגדי סוכרת להקלה סימפטומטית.


תרופות מול צמחי מרפא: שאלות העלות והיעילות
נתחיל את הדיון בשאלה הראשונה במספר עובדות רלוונטיות בסיסיות:
א. קיימות תרופות סינתטיות יעילות למדי בהשפעתן ההיפוגליקמית. תרופות אלה אינן חפות מתופעות לוואי שונות, אך בסך הכול נחשבות לבטוחות לשימוש.
ב. קיימים צמחי מרפא בעלי השפעה היפוגליקמית משמעותית ומתועדת. בדרך כלל תופעות הלוואי שלהם פחותות מאלו של התרופות הסינתטיות.
ג. עלות הטיפול הרפואי ותרופות המרשם נמוכה יותר לצרכן הקצה (חולה הסוכרת), בהשוואה לעלות הטיפול הצמחי והתכשירים הצמחיים (כתוצאה ממדיניוּת סבסוד, רגולציה ועוד).
אם כן, ניתן לסכם הסוגיה כך: התרופות הסינתטיות לטיפול בסוכרת זולות, יעילות למדי ותופעות הלוואי שלהן מועטות, כאשר לעומתם צמחי מרפא לסוכרת, היינו הצמחים ההיפוגליקמיים יעילים למדי וכמעט נטולי תופעות לוואי, אך לא כל כך זולים. לפיכך, נראה כי שתי האופציות סבירות ומתאימות לטיפול סימפטומטי בחולה הסוכרתי - לאיזון רמות הגלוקוז בדם ולמזעור נזקים ארוכי טווח.
עדיין נשארת פתוחה השאלה: לשם מה בכלל להשתמש בצמחי מרפא?
הדיון בשאלה מבקש ללמוד אם קיים הבדל מהותי בין שימוש בתרופה היפוגליקמית סינתטית לבין שימוש בצמח מרפא בעל השפעה היפוגליקמית. זהו דיון רחב, אשר העמקה בו דורשת מקום מעבר לאפשרויות מאמר זה.

עדיין, ניתן לומר בהקשר זה כי התרופה הסינתטית מורכבת מחומר בודד אחד, בעל השפעה חזקה על מגוון מצומצם של מנגנונים פיזיולוגיים, בעוד שצמח המרפא, או תערובת של תמציות צמחיות מרוכזות, מכילים מגוון רחב של רכיבים פעילים הפועלים במתינות והדדית על מגוון רחב של מנגנונים מטבוליים ומשפיעים באופן הרמוני על מנגנונים פרמקוקינטיים ופרמקודינמיים מגוונים.
כפועל יוצא, התרופה הסינתטית נוטה להפר את האיזון ההומיאוסטטי בשימוש ארוך טווח, בעוד שהצמח – בהשפעתו המתונה אך המקיפה - נוטה להעיק פחות על הפעילות הפיזיולוגית של האורגניזם האנושי ולפיכך לגרום לו פחות נזק בשימוש ממושך, והרי הטיפול באדם הסוכרתי דורש טיפול ממושך.
בנוסף לכך, השימוש בצמחי מרפא לסוכרת, צמחים היפוגליקמיים נוגדי סוכרת הינו אך מרכיב בודד באסטרטגיית הטיפול הצמחי המודרני, אך על כך בדיון בסוגיה הבאה. על השאלה אם קיים היגיון קליני באופן הטיפול הצמחי המודרני המקובל בחולה הסוכרתי קשה לענות תשובה חד משמעית. הדבר תלוי באופן עבודתו של כל מטפל ומטפל ובמיומנותו הקלינית.
עם זאת ניתן לומר שהגישה ההרבליסטית/נטורופתית המודרנית, הכוללת שילוב של ייעוץ תזונתי, הכוונה לפעילות גופנית מתאימה, התייחסות לדפוסים רגשיים וכמובן טיפול בצמחי מרפא לסוכרת - אינה שרירותית ובבסיסה ניתן למצוא חשיבה אשר אינה נופלת באיכותה מזו אשר ניתן למצוא ברפואה הסינית המסורתית או ברפואה המדיצינית המודרנית.
הטיפול הצמחי המודרני בסוכרת לא מתבסס בהכרח על צמחי מרפא בעלי השפעה היפוגליקמית ישירה, אלא על מגוון של אסטרטגיות טיפוליות משולבות הנקבעות אינדיבידואלית על פי הצרכים הקונקרטיים של המטופל, כפי שהם עולים מהאבחנה הקלינית הכוללת. לכן אבקש כעת להציג בקצרה את האסטרטגיות הקלינית המקובלות בהרבליזם המודרני בטיפול בחולה הסוכרתי.

צמחי מרפא אדפטוגניים
הרלוונטיות של אדפטוגנים לטיפול בסוכרת מסוג 2 מקורה בהכרה כי התהליך הסוכרתי הינו במהותו כשל הסתגלותי. הצמחים האדפטוגניים תומכים בתפקוד בלוטת יותרת הכליה והמערכת האנדוקרינית בכללותה, ובאופן זה מסייעים לאורגניזם להתמודד עם מצבי דחק (היינו, כשל הסתגלותי). רובם בעלי טעם מתקתק, ונמנים עם מאתני צ'י הטחול לבלב של הרפואה הסינית המסורתית.
זכורה לי אותה אישה בשנות השישים לחייה, אחת המטופלות הסוכרתיות הראשונות אשר טיפלתי בהן, אשר בעלה נטש אותה. לאחר מספר חודשים של יגון וחרדה, התחילה רמת הגלוקוז בדמה להרקיע שחקים. כאשר היא הגיעה למרפאתי היא כבר הייתה מטופלת באינסולין אך עדיין עם רמות סוכר גבוהות ובלתי מאוזנות.
בשילוב של צמחי מרפא נוגדי סוכרת, דוגמת ג'ימנמה וצמחים אדפטוגניים דוגמת גנודרמה הגענו לאחר מספר חודשים ליציבות סבירה ברמות הגלוקוז. במקרה שלה היה ברור מעל לכל ספק שהתהליך הסוכרתי קשור באופן ישיר למצב הדחק בו הייתה שרויה. במקרים אחרים התמונה לא תמיד כל כך ברורה, אך אני מוצא פעמים רבות שבבסיס התהליך הסוכרתי יושבת לה מצוקה רגשית, או לחילופין דחק תזונתי, תעסוקתי, חברתי או אחר.

צמחי מרפא אדפטוגניים בעלי השפעה היפוגליקמית מובהקת כוללים
גנודרמה (Ganoderma lucidum) 
מיני ג'ינסנג (Panax spp) 
אלטרוקוקוס (Eleutherococcus senticosus)

צמחי מרפא נוגדי סוכרת
אלה כוללים מגוון של צמחי מרפא הפועלים במנגנונים שונים המשפרים ייצור של אינסולין בלבלב, מפחיתים ספיגה של גלוקוז מהמעי ומשפרים ניצולת של גלוקוז ברקמות.

לקטגוריה זו משתייכים צמחי מרפא דוגמת:
סירה קוצנית (Sarcopoterium spinosum)
ג'ימנמה (Gymnema Sylvestre)
סיזיגיום (Eugenia jambolana)
אמלה (Emblica officinalis)
גאלגה (Galega officinalis)
מלון מר (Momordica charantia)
פילנטוס (Phyllanthus Niruri)
גרגרנית (Trigonella foenum-graecum)

צמחי מרפא מאתנים מרירים
אלה, בטעמם המר, מעודדים הפרשה לאורך מערכת העיכול והבלוטות הקשורות עימה - כולל התפקודים האקזוקריניים והאנדוקריניים של הלבלב. צמחי מרפא אלה שונים במהותם מהצמחים המאתנים המתקתקים האדפטוגניים הנזכרים מעלה. הטעם המר 'מאתגר' את הרקמות הבלוטיות ומגרה אותן לתגובה נמרצת יותר.

בקטגוריה זו ניתן לציין את הצמחים הבאים:
ארטישוק (Cynara scolymus)
עולש (Cichorium intybus)
געדה מצויה (Teucrium polium)
צ'יוננטוס ( Chionanthus virginicus)

קיימות כמובן אסטרטגיות נוספות המשמשות את ההרבליסט הקליני המודרני בעבודתו עם האדם הסובל מסוכרת, אך אלה הן המרכזיות.

עד כמה זה בעצם מעשי?
נקודה נוספת למחשבה, החורגת מעט מתחום מאמר זה אך מחייבת ולו התייחסות קצרה, נוגעת לשאלה האם מעשי הדבר להסתמך בלבדית על צמחי מרפא לסוכרת לטיפול באוכלוסיה גדולה של הלוקים בסוכרת מסוג 2. תחשבו על זה: אם כל אדם בישראל הלוקה בסוכרת יזדקק, לדוגמא, לשורש של צמח סירה קוצנית בוגר מדי שלושה ימים, כפי שידוע מהשימוש המסורתי והוגדר בניסויים מודרניים (רוזנצוויג וטלר 2008)1, בעוד שעל פי האומדן של האגודה הישראלית לסוכרת קיימים לפחות 400 אלף חולים שכאלה בישראל ועוד היד נטויה - יהיה צורך לעשות שימוש בלא פחות מ-50 מיליון צמחי סירה קוצנית בוגרים בשנה אחת (!)  ויש עוד לקחת בחשבון שהטיפול במחלה עשוי להימשך מספר שנים לא מבוטל.
ואולי השימוש במרתח של שורשי סירה קוצנית התאים כאשר מספר בני האדם שהתקיימו על פני האדמה היה נמוך ושכיחות המחלה הייתה אף היא נמוכה ביותר?
מכיוון שבהכשרתי ובעיסוקי המקצועי הנני קלינאי, אבקש לחלוק עמכם בטרם ניפרד מעט מניסיוני הקליני האישי, הנוגע לטיפול בחולה הסוכרתי. אתמקד בהרכבים אחדים, אשר במשך שנות פעילותי הקלינית נוכחתי ביעילותם.
ככלל, העיקרון המנחה בבניית הרכבים לטיפול בחולה הסוכרתי הוא פשוט למדי. ניתן להגדירו בפשטות כך: קח צמח מאתן מריר, מנגד לו הצב צמח מקבוצת נוגדי הסוכרת וכעת כל אשר נותר הוא להציב ביניהם צמח אדפטוגני עם נטיות היפוגליקמיות ידועות.

לדוגמה
פורמולה מס' 1:
כוללת צמח מאתן מריר, אדפטוגן היפוגליקמי וצמח נוגד סוכרת.
SDE Cynara scolymus – 100 mg
SDE Ganoderma lucidum – 150 mg
SDE Momordica charantia – 100 mg
מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום כחצי שעה לפני הארוחה (להעלות מינון בהדרגה)

פורמולה מס' 2:
הרכב זה כולל שני צמחי מרפא נוגדי סוכרת הפועלים במנגנונים שונים, ובנוסף אדפטוגן.
SDE Gymnema sylvestre – 100 mg
SDE Eleutherococcus sent. – 100 mg
SDE Trigonella foenum Gra. – 150 mg
מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום כחצי שעה לפני הארוחה (להעלות מינון בהדרגה)

פורמולה מס' 3:
הרכב זה מבוסס על תמציות נוזליות, למעדיפים פורמט זה.
Tinc. Teucrium polium – 30%
Tinc. Ganoderma lucidum – 40%
Tinc. Gymnema sylvestre – 30%

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום, כ-15 דקות לפני הארוחה (להעלות המינון בהדרגה).
לסיום, אבקש רק להשיב לאלה השואלים מדוע אנו ממשיכים להשתמש באותם עשבים
ושורשים כאשר בבית המרקחת ניתן לרכוש בעבור מעות מעטות תרופה היפוגליקמית
יעילה למדי ובטוחה לשימוש באופן סביר.
זה בערך כמו לשאול רב חובל של אוניה מדוע הוא לא מטיס מטוס סילון מהיר וחדשני במקום להיאבק בגלים עם האוניה שלו. מובן שאם רוצים להגיע ללונדון הערב אז כדאי לתפוס את הטיסה הראשונה. אבל אם רוצים להעביר סחורות רבות נפח ומשקל על פני הכדור – עדיין האופציה הימית הישנה מתגלה כראויה יותר.

אודות המחבר
גל מ. ראן (Cl.H, ND, MIHA, RH (AHG
חבר איגוד ההרבליסטים האמריקאי הרשמי ומראשוני העוסקים בישראל ברפואת צמחים קלינית מודרנית. בעל ניסיון קליני ואקדמי של מעל לעשרים וחמש שנה. משמש כמנהל מחלקת מחקר ופיתוח של חברת "ראן בוטניקלס".


רוצים לדעת עוד?