זהו שיח ירוק-עד בן למשפחת האלתיים שגובהו מגיע עד לשלושה מטרים. הוא נפוץ באזור אגן הים התיכון (כולל ישראל), לאורך החוף ולמרגלות ההרים. השיח מהווה מרכיב חשוב בחורש ובגריגה הים-תיכונית. עלעליו קטנים, לרוב זוגיים וגלדניים. העפצים קטנים ודמויי יבלות. התפרחות קצרות והפירות רבים, קטנים ובעלי צבע ורדרד סגלגל. הפריחה באביב. השרף הריחני היה מקובל ללעיסה בימים עברו ומכאן שמו. שרף המסטיק משמש לצרכים רפואיים, כחומר מייצב בתעשיית המזון, כחומר לכה בתעשיית הרהיטים, כמרכיב בתעשיית הקוסמטיקה והפרפומריה, כדבק, כחומר מילוי והדבקה ברפואת השיניים ושימושים נוספים.
השרף ידוע כבר מימי מצרים הקדומה שם השתמשו בו לקטורת ולחניטת מתים. הוא נזכר בכתבי היוונים הקדמונים ואף במסורת היהודית (בתלמוד במסכת שבת בפרק י"ב משנה ח': " אין לועסין מסטיכי בשבת "). שרף המסטיק מופק בחודשי הקיץ מקליפת השיח ומעליו.
למטרות רפואה ניתן לעשות שימוש בשרף או בעלים.
עוצמת פעילותם הרפואית מתונה והינם נטולי רעילות אקוטית או כרונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שרף, עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי, מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, מחזק איברי רבייה (נשים), מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מצמת, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, נוגד דלקת, נוגד זיהום, נוגד חמצון, סופח, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים
דימומים לא תקינים מהרחם, וסת שופעת, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, שלשול (אקוטי), כיבים בחלל הפה (אפטות), הליקובקטר פילורי, כיב פפטי (אולקוס), כיבים (חיצוני), פציעות (חיצוני).

שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), הפרשות וגינליות, טחורים (חיצוני), יתר כולסטרול, כאבים ודלקות בגרון, לחץ דם גבוה, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), סוכרת, גידולים ממאירים, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית (חיצוני), פיסורה (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים.

בטיחות וזהירות
תופעות לוואי, באם קיימות, קשורות לרוב ברגישות יתר לצמח או לתגובות אלרגיות. יש להימנע משימוש כאשר ידועה רגישות לרכיב כלשהו בצמח. באופן פרדוקסאלי, מינון גבוה עלול לגרום לשלשולים – בעיקר בילדים. בשל השפעתו מפחיתת לחץ הדם של השרף, יש להימנע משילובו עם תרופות המפחיתות את לחץ הדם דוגמת מעכבי ACE .
היריון: אין בנמצא מידע מחקרי קליני אודות בטיחות השימוש בצמח בעת ההיריון, אולם בהתחשב בידע אודות השפעתו על מערכת הרבייה
הנשית ממומלץ להימנע משימוש בו בתקופה זו.
הנקה: אין לעשות שימוש בצמח בתקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
שרף:
טינקטורה: 1:10, 90% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID
כמוסות: אבקת שרף טחון, 350-700 מ"ג TID
כמרכיב בפורמולה: 15-20%

עלים:
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID
מרתח: 3-5 גרם TID
כמרכיב בפורמולה: 20-30%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
שרף: מריר, פיקנטי, מעט מתקתק, חמים/צונן, יבש
עלים: חמצמץ, מצמת, פיקנטי, צונן, יבש.

השפעה רפואית
מניע דם, מסלק גודש וממתן את המחזור, סופח ומפסיק הפרשות ודימומים.
- תקיעות דם בורידים: טחורים.
- תקיעות דם ברחם: דימום וסתי מוקדם, תחושת כובד באגן, ווסת גדושה, מחזור לא סדיר.
- לחות קרה: שלשולים על רקע חולשת טחול וכליה, הפרשות וגינליות.

מסלק חום ולחות מהמעיים.
- לחות חמה במעיים: יציאה דחופה עם דם וריר, שלשול, דיזנטריה.

מעצים את הדם ומניע את הצ'י.
- לכאבים בחזה ובבטן על רקע של תקיעות דם וצ'י.

מטהר חום ורעילות:
- חום ורעילות: מורסות, כיבים, פצעים מזוהמים, דלקות גרון.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים (עלים)
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: polymeric proanthocyanidin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: myrcene, alpha-pinene ורבים נוספים.
- ססקוויטרפנים: germacrene-D, caryophyllene ורבים נוספים.
- טריטרפנים: tri-, tetra-, pentacyclic- triterpene acids
שרפים ואולאורזינים (19%): masticic acid, 1,4-poly-beta-myrcene,
alpha- & beta masticoresin, mastichin, masticoresene
גומי: mastic gum

הצמח מכיל 2% שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות; זוהו כ- 70 מרכיבים אשר העיקרים מביניהם הינם: alpha-pinene, myrcene, caryophyllene, germacrene-D
במחקר קליני מבוקר וכפול סמיות שנערך על 38 חולים עם כיב פפטי
בתריסריון ניתנה מנה יומית של 1 גרם מסטיק למשך שבועיים. קבוצת הטיפול הראתה השפעה טיפולית חיובית שהודגמה באנדוסקופיה. 1

במכתב שפורסם ב- New England Journal of Medicineנדון המחקר
הנ"ל, כמו גם נוספים, והמסקנה שעלתה מסיכום המכתב היא: " שמסטיק במינון יומי של 1 גרם למשך שבועיים יכול לרפא במהירות כיבים פפטיים". החוקרים מייחסים את ההשפעה המועילה של הצמח לפעילותו האנטי- בקטריאלית כנגד החיידק הליקובקטר פילורי. 2

עם זאת, במחקר קליני אחר שנערך על 8 חולים לא הודגמה יכולת של הצמח לגרום למיגור החיידק. 3

מחקרי In vitro הראו שבריכוזים של 125 mcg/ml ו- 500 mcg/ml, נקטלו, בהתאמה, 50% ו- 90% מזני ההליקובקטר פילורי שנבדקו. 4

פעילות אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית כנגד מספר מיני חיידקים
ופטריות מתועדת בספרות הרפואית. ניסויים קליניים מבוקרים מדגימים פעילות אנטיספטית (בשימוש רפואת השיניים), כנגד חיידקי סטרפטוקוקוס ולקטובצילוס. 5,6

במחקרי In vitro נמצא כי טרפנים שונים שבצמח תורמים לפעילותו האנטי בקטריאלית כנגד חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים, דוגמת: Sarcina lutea , Staphylococcus aureus , Escherichia coli, Bacillus subtilis 7,8,9 עבודותIn vitro הדגימו פעילות אנטי פטרייתית של הצמח כנגד מגוון פתוגנים: Candida albicans , C. parapsilosis , Torulopsis glabrata, Trichophyton sp., Rhizoctonia solani , Aspergillus flavus
10,11,12 מחקר מבוקר שנערך במשך 4 שבועות הדגים את היעילות של כמוסות שרף מסטיק ב- 18 חולי קרוהן בדרגה קלה עד בינונית (8 מהם שימשו כקבוצת בקורת). השימוש בצמח הדגים יעילות בוויסות רמות המתווכים הדלקתיים CRP, IL-6, TNF-alpha, MCP-1 בפלסמה, הפחתה ברמות העקה החמצונית, שיפור במצב התזונתי, ובנוסף, הטיפול הביא לרמיסיה מוחלטת אצל 7 מבין 10 החולים שבקבוצת הטיפול 13

אין בנמצא מחקרים קליניים מבוקרים בנושא ההשפעה האנטי סרטנית של הצמח, אולם קיימים מחקרי In vitro בנושא זה: שני מחקרים שכאלו נערכו על תאי סרטן המעי הגס בבני אדם בהם הודגמו שינויים אופייניים לאפו-פטוזיס בתאים הנ"ל שנחשפו לטיפול בתמצית שרף מסטיק 14,15
שלושה מחקרים עוסקים בפוטניאל הצמח בטיפול בסרטן הערמונית: באחד מהם נמצא כי המונוטרפן אלפא-פינן קשור למכניזם הדיכוי של androgen receptor expression בקו תאי סרטן הערמונית שנבדק. 16

המחקר השני הדגים דיכוי פעילות NFkB, וכן דיכוי של NFkB signal pathway, וזאת על ידי שימוש בשרף בקו תאי סרטן הערמונית מסוג .androgen-independent 17 במחקר השלישי בנדון הדגים השרף עידוד פעילות gene maspin על ידי דיכוי פעילות קולטן האנדרוגן
והגדלתSp1 binding activity (המעורב בוויסות גדילת תאים, אפופטוזיס ואנגיוגנזיס) 18

במחקר בו נעשה שימוש בשמן מסטיק הודגמה השפעה נוגדת שגשוש ופרו-אפטוטית על תאי לוייקמיה אנושיים, כמו גם עיכוב שחרור
vascular endothelial growth factor (VEGF) מתאי מלנומה של עכברים. 19

פעילותו נוגדת החמצון של הצמח מתועדת היטב. (20-23) מסתבר כי אנטוציאנינים, טאנינים וטוקופרולים אחראים לפעילות זו. (24-28)
1. Al Habbal M, et al. A double-blindcontrolled clinical trial of mastic and placebo in the treatment of
duodenal ulcer. Clin Exp Pharmacol Physiol . 1984;11(5):541-544.
2. Huwez F, Thirlwell D, Cockayne A, Ala′Aldeen DA. Mastic gum kills Helicobacter pylori . N Engl J Med . 1998;339(26):1946.
3.Bebb JR, Bailey-Flitter N, Ala′Aldeen D, Atherton JC. Mastic gum has noeffect on Helicobacter pylori load in vivo. J Antimicrob Chemother .2003;52(3):522-523.
4. Marone P, Bono L, Leone E, Bona S, Carretto E,
Perversi L. Bactericidal activity of Pistacia lentiscus mastic gumagainst Helicobacter pylori . J Chemother . 2001;13(6):611-614.
5.Aksoy A, Duran N, Koksal F. In vitro and in vivo antimicrobial effectsof mastic chewing gum against Streptococcus mutans and Mutansstreptococci . Arch Oral Biol . 2006;51(6):476-481.
6. Aksoy A, DuranN, Toroglu S, Koksal F. Short-term effect of mastic gum on salivaryconcentrations of cariogenic bacteria in orthodontic patients. AngleOrthod . 2007;77(1):124-128.
7. Tassou C, et al. Antimicrobialactivity of the essential oil of mastic gum ( Pistacia lentiscus var.
chia) on gram positive and gram negative bacteria in broth and in modelfood system. Int Biodeterior Biodegradation . 1995;36:411-420.
8.Koutsoudaki C, Krsek M, Rodger A. Chemical composition and antibacterialactivity of the essential oil and the gum of Pistacia lentiscus Var.chia. J Agric Food Chem . 2005;53(20):7681-7685.
9. Iauk L, Ragusa S,Rapisarda A, Franco S, Nicolosi VM. In vitro antimicrobial activity ofPistacia lentiscus L. extracts: Preliminary report. J Chemother .1996;8(3):207-209.
10. Ali-Shtayeh M, et al. Antifungal activity of plant extracts against dermatophytes. Mycoses . 1999;42:665-672.
11.Duru ME, Cakir A, Kordali S, et al. Chemical composition and antifungalproperties of essential oils of three Pistacia species. Fitoterapia .
2003;74(1-2):170-176.
12. Barra A, Coroneo V, Dessi S, Cabras P,Angioni A. Characterization of the volatile constituents in the
essential oil of Pistacia lentiscus L. from different origins and itsantifungal and antioxidant activity. J Agric Food Chem .
2007;55(17):7093-7098.
13. Kaliora AC, Stathopoulou MG,Triantafillidis JK, Dedoussis GV, Andrikopoulos NK. Chios mastictreatment of patients with active Crohn's disease. World J Gastroenterol. 2007;13(5):748-753.
14. Balan KV, Demetzos C, Prince J, et al.
Induction of apoptosis in human colon cancer HCT116 cells treated withan extract of the plant product, Chios mastic gum. In Vivo .2005;19(1):93-102.
15. Balan KV, Prince J, Han Z, et al.
Antiproliferative activity and induction of apoptosis in human coloncancer cells treated in vitro with constituents of a product derivedfrom Pistacia lentiscus L. var. chia. Phytomedicine .2007;14(4):263-272.
16. He ML, Yuan HQ, Jiang AL, et al. Gum mastic
inhibits the expression and function of the androgen receptor inprostate cancer cells. Cancer . 2006;106(12):2547-2555.
17. He ML, LiA, Xu CS, et al. Mechanisms of antiprostate cancer by gum mastic:NF-kappaB signal as target. Acta Pharmacol Sin . 2007;28(3):446-452.
18.He ML, Chen WW, Zhang PJ, et al. Gum mastic increases maspin expressionin prostate cancer cells. Acta Pharmacol Sin . 2007;28(4):567-572.
19.Loutrari H, Magkouta S, Pyriochou A, et al. Mastic oil from Pistacialentiscus var. chia inhibits growth and survival of human K562 leukemiacells and attenuates angiogenesis. Nutr Cancer . 2006;55(1):86-93.
20.Assimopoulou A, Zlatanos S, Papageorgiou V. Antioxidant activity ofnatural resins and bioactive triterpenes in oil substrates. Food Chem .2005;92(4):721-727.
21. Abdelwahed A, Bouhlel I, Skandrani I, et al.
Study of antimutagenic and antioxidant activities of gallic acid and1,2,3,4,6-pentagalloylglucose from Pistacia lentiscus . Confirmation bymicroarray expression profiling. Chem Biol Interact . 2007;165(1):1-13.
22.Longo L, Scardino A, Vasapollo G. Identification and quantification ofanthocyanins in the berries of Pistacia lentiscus L., Phillyrealatifolia L. and Rubia peregrina L. Innovative Food Science Emerging
Technologies . 2007;8(3):360-364.
23. Ljubuncic P, Azaizeh H,Portnaya I, et al. Antioxidant activity and cytotoxicity of eight plantsused in traditional Arab medicine in Israel. J Ethnopharmacol .
2005;99(1):43-47.
24. Longo L, Scardino A, Vasapollo G.Identification and quantification of anthocyanins in the berries of
Pistacia lentiscus L., Phillyrea latifolia L. and Rubia peregrina L.
Innovative Food Science Emerging Technologies . 2007;8(3):360-364.
25.Ljubuncic P, Azaizeh H, Portnaya I, et al. Antioxidant activity andcytotoxicity of eight plants used in traditional Arab medicine inIsrael. J Ethnopharmacol . 2005;99(1):43-47.
26. Abdel-Rahman A, et al. Mastich as an antioxidant. J Am Oil Chem Soc . 1975;52:423.
27. Abdel-Rahman, A. Mastich and olibanum as antioxidants. Grasas Aceites (Seville) . 1976;27:175-177.
28. Cerrati C, et al. α-Tocopherol, a major antioxidant in Mediterranean plants. Sostanze Grasse . 1992;69:317-320.