מוצאו של הצמח באגן הים התיכון, במזרח הקרוב, באירופה וברוסיה. זהו צמח רב-שנתי, קוצני, בעל עלי חורף גדולים ועלי קיץ קטנים. הפרחים בודדים, ורודים. השברק נמנה עם משפחת הפרפרניים והוא נפוץ בשדות מעובדים ובאדמות שוממות בקרבת מה לנחלים.
בישראל נפוצים מינים שונים של שברק. המין שברק קוצני (Ononis antiquorum) שימש את בני המקום ברפואה המסורתית של האזור לטיפול בזיהומים של דרכי השתן ולטיפול באבני כליה, בדומה לנהוג ברפואת הצמחים הקלינית המודרנית. עוצמת פעילותו של השברק מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש וקנה שורש

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (דרכי השתן), משתן אנטיליתי, משתן נפח, נוגד דלקת.

שימושים מקובלים עיקריים
אבנים בכליה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי).

שימושים מקובלים משניים
דלקת הערמונית.

בטיחות וזהירות
הספרות המקצועית מציינת את הצמח כבטוח לשימוש, ללא תופעות לוואי, נטול רעילות ותגובות ביניים.
הריון והנקה: לא ידוע על בעייתיות כלשהי בשימוש במהלך תקופות אלו, אך גם אין בנמצא מחקרים לפיהם הצמח בטוח לשימוש בתקופות אלו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID
כחלק מפורמולה: 30%-25

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע צ'י השלפוחית ומסלק חום, לחות ורעילות.
-חום ולחות בכליות ובשלפוחית: השתנה תכופה ודחופה, כאב במתן שתן, זיהומים בדרכי השתן.
- תקיעות צ'י בשלפוחית עם רעילות: אבנים בדרכי השתן.
תרכובות פנוליות:
- תרכובות פלבונואידיות:
איזופלבונים - ononin (formononetin7-glucoside), formononetin
genistein, biochanin A 7-glucoside
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: trans-anethol, carvone, menthol
- טריטרפנים: alfa-onocerin
- סטרולים: sitosterol
חומרים נוספים: לקטינים (פוליפפטידים בעלי משקל מולקולרי גבוה)

הצמח מכיל שמן נדיף (0.2%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
שברק ידוע בעיקר בשל השפעתו על מערכת השתן. מחקרים שנערכו בבעלי חיים תומכים במידת מה בידע מסורתי זה.1
1. Bolle P et al. (1993) Pharmacol. Res.27(Suppl.1):27.

- Koster, J. et Al (1983) Planta Med. 48, 131
- Kartint, T. et Al. (1985) Pharm, Acta, Herv. 60(9), 253
- Potter’s Cyc. Bot. Drug. (1988). p. 234