מוצאו של הצמח באירופה ובאסיה. המין L. virosa (חסת הבר) גדל באירופה, בעוד שבארץ גדל בר המין L. serriola (חסת המצפן). שניהם משמשים למטרות רפואה באופן דומה.
המיץ החלבי (Latex) בעלי הצמח נקרא Lactucarium, ומיוחסת לו
השפעה מרגיעה על מערכת הנשימה בדומה לקודאין ולמורפין, אולם בעוצמה חלשה יותר. אין חשש לסבילות ולהתמכרות וניתן להשתמש בצמח לפרקי זמן ארוכים.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לבעל עוצמת פעילות בינונית והוא מותווה בעיקר לטיפול בבעיות הנובעות מפעילות יתר של מערכת העצבים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מעכב עצבי, מרגיע, משכך כאבים, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד עווית, נוגד שיעול.

שימושים מקובלים עיקריים
נדודי שינה (אינסומניה), שיעול מגורה/עוויתי.

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, ברונכיטיס (כרוני), היפראקטיביות, חרדה, מתח מתמשך (סטרס), עוויתות שרירים, שיעול יבש.

בטיחות וזהירות
ידועים מקרים של אלרגיה שנגרמה משימוש פנימי או חיצוני בצמח; לא ידועות תופעות לוואי נוספות.
הריון: לא ידוע על נזק או רעילות עקב נטילת הצמח בתקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
חליטה: 3-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, קריר.

השפעה רפואית
מצנן, מרגיע נפש, מניע צ'י:
- עליית יאנג הכבד: סומק, תחושת חום בפלג הגוף העליון, לחץ בראש, מתח שרירי, הפרעות שינה, חוסר שקט.
- תקיעות צ'י בריאות עם סימני חום: שיעול יבש\מגורה, ברוכיטיס.
- אש בכליות: עוררת מינית מופרזת.
תרכובות פנוליות:
- קומרינים.
- תרכובות פלבונואידיות: quercetin.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים: lactucopicrin, lactucerin.
- סטרולים: taraxasterol.
חומצות אורגניות : malic acid, citric acid.
חומרים מרירים: lactucin, lactucic acid.
חומרים נוספים: lactucerols.
מחקר פולני (2006) מצא כי מרכיבים ססקוויטרפן לקטונים (sesquiterpene lactones) של הצמח הציגו פעילות נוגדת כאב
(Analgesic) ביעילות דומה לאיבופרופן (Ibuprofen) ובמינונים דומים בכמה מודלים של כאב בבעלי חיים. המרכיב הפעיל, Lactucopicrin, נמצא כיעיל ביותר מהמרכיבים שנבדקו. שניים משלושת המרכיבים שנבדקו הציגו גם פעילות מרגיעה (Sedative) במבחן ספציפי בבעלי החיים.1
1. J Ethnopharmacol. 2006 Sep 19;107(2):254-8