לקראת תום תקופת הפוריות מגיע שלב חדש בחייה של כל אישה, המכונה גם מנופאוזה. תקופה זו מלווה אצל רבות מהנשים בהופעת תסמינים המהווים מטרד, בשל שורה של שינויים גופניים ונפשיים הנובעים מירידה ברמות ההורמונים הנקביים. לטיפול הצמחי יכולת להקל משמעותית בתסמינים, להשיב את האיזון ההורמונלי וללוות אותך בבטחה אל תחילתו של פרק חדש בחייך.

עם תום תקופת הפוריות, מתחיל תהליך חדש בחייה של אישה, המכונה גיל המעבר, שעיקרו הוא ירידה ברמות ההורמונים הנקביים. מעבר לתופעות הפיזיולוגיות שעשויות להתלוות לתהליך זה, מתמודדות נשים רבות עם ירידה בדימוי העצמי וחשש לקראת הבאות. אך אם נביט על תהליך זה כשלב טבעי, שהרי הפרח נותן את מלוא עוזו דווקא ברגעי הפריחה המתקדמים. במאמר זה ננסה לתת לכם את הכלים להבנת התהליך ולחלוק אתכם את יתרונות הטיפול הצמחי.

אחת התופעות מהן חוששות נשים רבות לקראת גיל המעבר, היא תופעת גלי החום וההזעות הספונטניות הנלוות אליה. אף שבדרך-כלל התופעה נפוצה יותר בשעות אחה"צ והערב, היא עלולה להופיע ללא התרעה מוקדמת גם בשעות היום, לתפוס אותך בעיצומה של ישיבת צוות בעבודה ולגרום למבוכה, או להפציע במהלך שינה בטוחה ולהפר את שלוות הלילה.
מודעות היא דרך יעילה ביותר להתמודד עם תופעות פיזיולוגיות אלו. ראשית על כל אחת מאיתנו להבין את השינויים המתרחשים בגופינו בכדי שנוכל לקבלם כתהליך טבעי שמתרחש בחיי כל אישה.
כיום, כאשר תוחלת החיים עולה – ונשים בשנות השישים אינן ספונות בביתן כשמסרגות בידיהן וכדור צמר מתגלגל לרגליהן, אלא מנהלות חיים מלאים וחלקן אף נמצאות בשיא שגשוגן – יש יותר צורך ויותר דרישה למתן מענה טיפולי לסבל הנובע מן התסמינים המתלווים לתקופה ולשיפור איכות החיים גם אחריה. הגברת המודעות העצמית, תחזוקה והקפדה על אורח חיים בריא עם תחילת תהליך המנופאוזה ואחריה, תמנע הידרדרות במצב הפיזיולוגי של הגוף ותאפשר עוד שנים רבות של תפקוד בריא וחיוני.

אז מהי בעצם מנופאוזה?
מנופאוזה היא תהליך ביולוגי טבעי המבשר את סוף תקופת הפוריות, המתחיל כהפסקה הדרגתית של הדימום החודשי ועד לסיומו המוחלט של המחזור. כחלק מתהליך זה, תפקוד השחלות הולך ופוחת, במהלכו הן מאבדות את היכולת לבייץ ואת היכולת לייצר באופן מתואם את ההורמונים החיוניים למחזור תקין. הייצור יורד באופן לא סדיר תוך תנודות קיצוניות, עד להפסקה מוחלטת של ייצור ההורמונים פרוגסטרון, אסטרדיול ואסטריול. לרוב מופיעה המנופאוזה בין הגילאים 45-55. כאשר היא מופיעה בין הגילאים 40-45 היא נחשבת למוקדמת, והופעתה מחשבת למאוחרת בין הגילאים 55-60. הסיבות להופעה מוקדמת של מנופאוזה יכולות לנבוע כתוצאה ממחלות אוטואימוניות, הפרעות בבלוטת התריס, סכרת, עישון או בעקבות כריתת שחלות ולעיתים כריתת רחם ללא השחלות.
אם כך, מדוע תהליך טבעי גורם לנו לאי נוחות כה רבה? התופעות סביב תהליך זה קשורות בעיקר לירידה ברמת האסטרוגנים או לתנודות חדות ברמתם. הן משתנות מאישה לאישה וכוללות מגוון תסמינים הכוללים אי-סדירות בהופעת הווסת מבחינת מרווחים בין דימום אחד למשנהו, משך הדימום ועוצמתו, יובש בנרתיק, נטייה לפטרת, ירידה בצפיפות העצם, כאבי פרקים ושרירים, תכיפות במתן שתן הנגרמת בשל היחלשות שרירי רצפת האגן, בריחת שתן ונטייה לזיהומים, דפיקות לב ונדודי שינה. התנודות והטלטלה ההורמונלית בתקופה זו עלולות לגרום גם לשינויים נפשיים דוגמת הפרעות ריכוז וזיכרון, אי שקט, מצבי רוח, עצבנות, חרדה ולעיתים אף מתלווה לכך דיכאון.

מנופאוזה בראי הרפואה הסינית
על פי החשיבה הסינית המסורתית, תקופת המנופאוזה מוסברת כמצב של חוסר YIN בכליות כאשר הביטוי לכך יהיה עודף YANG מדומה שגורם לתופעות של חום קיצוני, הזעות, אי שקט ואינסומניה. ה-YIN הוא החומר, וכאשר הוא חסר, ה-YANG – הרוח והכוח המניע, מנסה להשלים אותו ונכנס לעודף מדומה. אך תנועת ה- YANG לא רק שאינה פותרת את הבעיה, אלא מחמירה את חוסר האיזון של הגוף. אם כך, הטיפול המתאים על פי החשיבה הסינית יהיה חיזוק והזנה של YIN הכליות.

נוכל להסביר זאת על פי הרפואה המערבית באופן זה: קיימות שתי מערכות וויסות מרכזיות בגוף, מערכת העצבים והמערכת ההורמונאלית, שתי המערכות קשורות זו בזו ברמה תפקודית יומיומית ויוצרות איזון ע"י תיאום ביניהן. בשפה רפואית איזון זה נקרא 'הומיאוסטזיס'. כאשר יש תנודות קיצוניות בגוף כגון אלו המתרחשות בתהליך המנופאוזה, האיזון (ההומיאוסטזיס) מופר וגורם לסבל רב.

מהן דרכי הטיפול המוצעות לנו כיום?
הגישה הרפואית הקונבנציונלית מציעה טיפול הורמונאלי חלופי המסופק לגוף ע"י לקיחה מלאכותית של הורמון האסטרוגן או שילוב שלו עם פרוגסטרון. טיפול זה אמנם
מעניק הקלה בתסמינים, הפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס והקטנת שכיחות סרטן המעי הגס. עם זאת, הוא טומן בחובו סיכונים לא מעטים. הטיפול בהורמונים עלול לגרום לעליה בשכיחות התקפי לב, אירועים מוחיים, קרישיות יתר ותסחיפים בריאות, עלייה בלחץ הדם, דמנציה וכן סיכון להחמרה במחלה קיימת של תפקודי כבד ומרה. לאור סיכונים אלו, כדאי לדעת שישנן דרכים נוספות, טובות ויעילות לטיפול ותחזוקה של הגוף בתקופת גיל המעבר.

הטיפול הצמחי ויתרונותיו
צמחי המרפא הם דוגמה מצוינת לשיטה טבעית, הנותנת לנו מענה נפלא תוך שהיא מאפשרת מענה טיפולי במידה וישנה מעורבות של מחלות רקע נוספות, דוגמת יתר לחץ דם, כולסטרול, עצירות כרונית ועוד. פעולת הצמחים לטיפול במנופאוזה מתמקדת בעיקר בהרגעה, קירור, הזנה ואיזון התהליך ההורמונאלי. הצמחים ממתנים את התנודות ברמת ההורמונים ויוצרים הדרגתיות ויציבות, באופן שמאפשר לגוף להסתגל לשינויים המתחוללים בו.
באופן כללי, לצמחים עם יכולת פעולה דומה יש אנרגיה וטעמים שונים זה מזה. למטפל תהיה התייחסות לשינויים בתכונות, בטעם ובאנרגיה של הצמח בתהליך בחירה והתאמת פורמולה למטופל. הכרת תכונתם הייחודית של הצמחים, מעבר למידע היבש על הרכבם
הפיטוכימי, מקנה למטפל יכולת ליצור הרמוניה בין הצמחים לבין הטמפרמנט והאנרגיה של המטופל. חלק מהצמחים מכילים איזופלאבונים שהם חומרים בעלי פעילות כמו אסטרוגנית ופועלים כפיטואסטרוגנים. חלקם בעלי אנרגיה קרה וטעמם מר, הם נחשבים
למטהרי ומסלקי חום ומזיני ,YIN דוגמת הצמח אנאמראנה. לאחרים יש אנרגיה חמימה והם בעלי טעם וארומה מתקתקה מרירה-עד פיקנטית, תכונות המוסיפות להם אפקט של הנעת הצ'י, דוגמת אנג'ליקה סינית ודיוסקוראה.

אז בואי נכיר כמה מהצמחים שיסייעו לנו להתמודד עם תסמיני גיל המעבר:

קוהוש שחור (Cimicifuga racemose)
ברפואת הצמחים המודרנית מותווה הצמח לטיפול בקשת רחבה של בעיות נשים, כמו גם בדלקות מפרקים וביתר לחץ דם. הוא נחשב לאחד הצמחים היעילים ביותר בטיפול בגלי חום של גיל המעבר. עוצמת פעילותו בינונית.

בטטת בר (Dioscorea Villosa)
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת בטטת הבר לצמח עדין, המתאים לשימוש לטווח ארוך ובינוני ומותווה לטיפול בטווח רחב ביותר של בעיות. פעילותו מקבילה במידה רבה לזו של צמח אחר שמקורו במסורת האינדיאנית, הקוהוש השחור, אך לבטטה מיוחסת עוצמת פעילות מתונה יותר.

שיח אברהם מצוי (Vitex agnus castus)
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב שיח אברהם לצמח ייחודי במנגנון השפעתו ההורמונאלית. הוא משפיע על המאזן ההורמונאלי דרך התערבות בהשפעת ההיפותלמוס
על פעילות בלוטת יותרת המוח, דבר הגורם להגברת הפרשה של LH והפחתת FSH ובכך
משפר את פעילות הגופיף הצהוב ומגביר הפרשת פרוגסטרון בשחלה.

שינוי אורח החיים – תזונה ופעילות גופנית
לתזונה מיוחסת משמעות רבה להשגת איכות חיים. הדבר נכון לגבי כל אדם, במצב בריאותי תקין או חולי. לפעילות גופנית מתונה יש משמעות וערך מוסף לנשים בגיל המעבר ובגיל השלישי. בנוסף לעובדה שפעילות זו מעוררת את כוח החיות, יוצרת משוב חיובי של האדרנל ומשחררת אנדורפינים (אנדורפין הוא חומר מרגיע עצבי ומפחית כאב), היא מקטינה את הסיכונים להידלדלות העצם ולאוסטיאופורוזיס. בתקופה זו העדיפו תזונה מלאה ומסודרת, עשירה בסיבים, ויטמינים ומינרלים. הגבירו צריכה של ירקות ופירות, מזונות עשירים בפיטואסטרוגנים כגון טופו, טמפה, מיסו ופתיתי סויה, קטניות דוגמת עדשים שעועית לבנה, אזוקי וכיו"ב. הקטנית מכילה שפע של סיבים, ויטמיני B סידן ומינרלים אחרים. מומלץ להפחית בצריכת בשר ומוצרי חלב. הסידן במזון יתקבל מהקטניות, הזרעים והאגוזים וממוצרים נוספים כגון טחינה, שזמינות הסידן שלהם הוכחה כגבוהה ביותר.
כאן המקום לומר שמומלץ לקבל ייעוץ אישי ומקצועי גם לגבי תזונה על מנת להשיג המלצות לתפריט שישמש פונקציה אינדיבידואלית.

אודות המחברת
יפה ברמץ חמוטל, הרבליסטית קלינית Cl.H, ונטורופתית ND. מתמחה ברפואת צמחים ותזונה בהתאמה אישית. מטפלת בשיטה המשלבת בין רפואת צמחים מודרנית לרפואת צמחים מסורתית, במטרה להוביל אותך להחלמה, לחזרה לאיזון ולשיפור באיכות החיים.